שנת תשפ"א | שבת פרשת ניצבים

"קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְקֹוָק עָלַיִךְ זָרָח:... שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה:... מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם:... לְהָבִיא בָנַיִךְ מֵרָחוֹק כַּסְפָּם וּזְהָבָם אִתָּם לְשֵׁם יְקֹוָק אֱלֹהַיִךְ וְלִקְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל כִּי פֵאֲרָךְ" (ישעיהו ס' א –ט).

למקרא פסוקי הפטרת כי תבא, הכריז האברבנאל "וזה אי אפשר להאמינו לא בדרך הסברא" !!! לכן, החלטנו לבדוק באספקלריה של דורנו, האם אכן כך הם הדברים. נמשיך מפסוק ד.

שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה: (ד)

יונתן תירגם על הגלויות באופן כללי, ופירש (לשיטתו) את הקריאה על ירושלים, שזוכה לחזות בקיבוץ בניה ובנותיה לתוכה בשמחה.

רש"י, בעקבות התרגום, פירש שבני העם היהודי, החוזרים לציון, יזכו לטיפול של בני מלכים. 

אבן עזרא מצא רמז נפלא לכך שהעולים יזכו לכבוד מלכים: כֻּלָּם = (בשיכול אותיות) מלך.

הרד"ק פירש: תאמנה - מענין כאשר ישא האומן את היונק... כלומר טיפול עדין ומסור. (בשם אביו הביא שפירש כרש"י).

נוסיף כי רובו הגדול של עם ישראל היה בגלות במשך כאלפיים ושבע מאות שנים, מאז גלות שומרון, בירת עשרת השבטים. רק הדור שלנו זכה לחזות בחזרתו של עם ישראל לארצו. נס קיבוץ הגלויות, שכמעט כל הנביאים הבטיחו אותו, מתממש, בחסדי השם, מול עינינו וחזונו של ישעיהו הופך למציאות מופלאה. המדינה הענייה והדלה במשאבים, שנוסדה לפני למעלה משבעים ושלש שנים, על ידי שש מאות אלף יהודים, הפכה לפלא עולמי. אזרחי מדינת ישראל, רוב רובם פליטים חסרי כל מבחינה חומרית, הפכו בגבורה ובמסירות נפש, את המדינה הצעירה לביתם של כמעט שבעה מיליון יהודים. נס קיבוץ הגלויות הוא אחד הנסים הגדולים ביותר בתולדות עמנו. כיום אזרחי ישראל זוכים ל"פינוקים" של בני מלכים ולטיפול מסור ואוהב של מדינה מודרנית ומפותחת מכל הבחינות. מדינה שאזרחיה זוכים לתוחלת חיים מהגבוהות ביותר בכל העולם (נכון להיום מקום 6) ולאושר (בשנת 2021 מקום 11 בעולם, במדד זה) = חיי מלכים.

 אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ כִּי יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ: (ה)

רש"י פירש שכאשר עם ישראל יחזה בנסים שכאלה, נהרה תאיר את פניו, תמיהה תהיה ורוחב לב מרוב התפעלות.

אבן עזרא ביאר כי גודל התשועה יעורר גם פחד מפני ההצלחה הגדולה הבלתי צפויה, השמחה תהיה מהולה בפחד.

גם הרד"ק צעד באותו כיוון: "ופחד כאדם הנבהל בבא אליו טובה רבה פתאום ורחב לרוב הטובה ולרוב העם שיבאו בך. כי כמו שיִצרהלב בעבור הרעה והצרה והאבל כן ירחב לטובה ולשמחה".

חוזה הגאולה, הראי"ה קוק זצ"ל, השתמש בפסוק זה בנאומו המפורסם לכבוד הקמת האוניברסיטה העברית, בהר הצופים בירושלים בניסן תרפ"ה (1925). הרב הראשי דאז ראה בהקמת האוניברסיטה נדבך נוסף ומשמח, בסיפור הגאולה החדש, יחד עם הפחד והחשש מפני האתגר שהמחקר האקדמי עלול לפגוע במאמיני אמונת אומן. (באופן עקרוני לדעת הראי"ה לא קיימת סתירה בין אמונה למדע ואכמ"ל).

המוסדות האקדמיים בישראל נמצאים, בחסדי שמים, בשורה הראשונה של מוסדות המחקר בעולם. רבים (באופן יחסי ומוחלט) מאנשי הצוות זכו בפרסי נובל, ועיני חוקרים רבים ברחבי העולם נשואות לתוצאות המחקרים הנערכים במדינת היהודים. (כמובן שגם שיעור היהודים מקבלי פרס נובל הינו גבוה במיוחד. באחוזים יחסיים למספר היהודים בעולם, עמנו מוביל בשיעור ניכר ביחס לשאר העמים).

מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם: (ח)

תירגום יונתן כי הבנים החוזרים אל ארצם, או הקהילות החוזרות אל ביתן בארץ ישראל, יגיעו ללא עיכוב, כמו עננים המשייטים בשמים ובמהירות כמו יונים החוזרות אל השובך, שם גוזליהם מחכים (עיינו גם ברד"ק ובאבן עזרא).

עם הקמת מדינת ישראל, הפכה העליה ארצה והקליטה של העולים, לאחת המשימות החשובות של הציבור על כל חלקיו. המאבק הציבורי למען הרמת מסך הברזל, שחצץ בין יהודי ברית המועצות למולדתם, היה עיקש ובלתי פוסק, השתתפו בו גם יהודי התפוצות, שחיו בארצות שבהן היהודים זכו לשיויון זכויות וחירות הפרט. המאמצים שעשתה מדינת ישראל להביא את היהודים שגורשו מארצות ערב (למעלה ממיליון יהודים) היו גדולים. יהודי תימן הגיעו ארצה 'על כנפי נשרים' וכך גם יהודי אתיופיה, שבמסירות נפש לא ויתרו על זכותם להגיע לארץ ישראל ולירושלים הקדושה. למרות הפערים התרבותיים והשונות בין העולים מצפון ומדרום ממזרח וממערב, המרקם החברתי ההולך ומתרקם לנגד עינינו כאן בארץ הקודש, גם הוא נס מופלא.

בפרשת ניצבים מופיעות שתי תשובות: הראשונה - "וְשַׁבְתָּ עַד יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ... וְשָׁב יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה: אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ:  וֶהֱבִיאֲךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ" (דברים ל' ב – ה). השנייה - "וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְקֹוָק וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם:... כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ" (שם, שם ח – י).

לדעת הרב יהודה חי אלקלעי  (נולד תקנ"ח, 1798), שהיה ממבשרי הציונות, התשובה הראשונה היא התשובה לארץ ישראל, קיבוץ הגלויות. אחריה תבוא התשובה השנייה, היא התשובה אל חיי התורה וקיום המצוות, השיבה אל ערכי הקודש במקורם.

בינתיים, נשוב ונזכיר לעצמנו ששום דבר לא מובטח, מוטלת עלינו האחריות להתאחד, לסלוח אחד לשני ולהגביר אהבה ורעות.

הקב"ה אוהב יהודים מאוחדים, אח"כ יתאחד כל העולם לעבוד את הקב"ה,

כמו שאנו מתפללים בראש השנה.

בע"ה, בדברינו לפרשת האזינו, נמשיך לבאר את ההפטרה של פרשת כי תבא,

שבה עסקנו בשבועיים האחרונים.

לכל משפחת ארץ חמדה בתוך כלל ישראל,

 כתיבה וחתימה טובה לאתר לחיים טובים בריאות ושלום!