English | Francais

Search


שנת תשפ"ב | שבת פרשת חיי שרה

פרשת השבוע: פשט ודרש, ומי היה הבֶּן אִישׁ חַי זצ"ל?

הרב יוסף כרמל, ראש כולל 'ארץ חמדה'

(מתוך הספר "צפנת שמואל – מלכות דוד", שיצא לאור בקרוב, בע"ה)

ה"בן איש חי" - הרב יוסף חיים - פוסק חשוב ומשפיע ביותר בדורות האחרונים, חי בבגדד ועלה לישיבה של מעלה בי"ג באלול ה'תרס"ט (1909). שמות ספריו לקוחים מהפסוקים בספר שמואל ב', המתארים את גבורותיו של בניהו בן יהוידע: "וּבְנָיָהוּ בֶן יְהוֹיָדָע בֶּן אִישׁ (חי - קרי) חַיִל רַב פְּעָלִים מִקַּבְצְאֵל הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבֹּאר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג:  וְהוּא הִכָּה אֶת אִישׁ מִצְרִי (אשר-כתיב) אִישׁ מַרְאֶה וּבְיַד הַמִּצְרִי חֲנִית וַיֵּרֶד אֵלָיו בַּשָּׁבֶט וַיִּגְזֹל אֶת  הַחֲנִית מִיַּד הַמִּצְרִי וַיַּהַרְגֵהוּ בַּחֲנִיתוֹ: אֵלֶּה עָשָׂה בְּנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע וְלוֹ שֵׁם בִּשְׁלֹשָׁה הַגִּבֹּרִים" (כ"ג כ – כב).

בניהו בן יהוידע היה האיש שהוציא לפועל את צוואתו של דוד המלך, ונזכר גם בהפטרת פרשת חיי שרה כמי שתמך בשלמה בן בת שבע, יחד עם נתן הנביא.

נבאר את כינויו ונדגיש את ההבדל בין הראשונים, שנקטו בדרך הפשט, לאלה שצעדו בדרך הדרש, אלו ואלו דברי אלקים חיים. כשבחר הפוסק רבי יוסף חיים את שמות ספריו, בוודאי העדיף את דרך הדרש.

* בֶּן אִישׁ חַיִל - יונתן תירגם פעמים רבות כמנהגו, את הביטוי על דרך הדרש: "וּבְנָיָהוּ בַר יְהוֹיָדָע בַּר גְבַר דָחֵיל חֶטְאִין", על מעלתו הרוחנית של בניהו שהיה איש ירא חטא. בדרך זו הוסיף גם האברבנאל "ומה שכתוב 'חי' דרשו בו שהיה צדיק גמור וצדיקים אפילו במיתתם קרואים חיים לעומתם, ר"י קרא (ובעקבותיו רלב"ג פירש: "'חי' כתיב ו'חַיִל' קרי, ופתרונו: אדם איש חיל", כלומר, שהפסוק עוסק בגבורתו הפיזית של בניהו. 

* רַב פְּעָלִים - יונתן תירגם (ובעקבותיו רד"ק) ופירש, בעל פעלים ומעשים (טובים-צדיק). לעומתו ר"י קרא פירש (ובעקבותיו רלב"ג): "שפעל ועשה גבורות הרבה, שמן הגיבורים שמספר גבורתם למעלה מכל אחד ואחד, לא סיפר מהם כי אם גבורה אחת, ומזה מספר הכתוב ארבעה".

* מִקַּבְצְאֵל - ר"י קרא פירש על דרך הפשט: "שם עירו: קבצאל, (עיינו יהושע טו, כא)". חז"ל דרשו ש"רבה פעלים וקבץ לתורה" (ברכות יח, ע"א).

* הוּא הִכָּה אֵת שְׁנֵי אֲרִאֵל מוֹאָב - יונתן תירגם: "הוּא קְטַל יַת תְּרֵין רַבְרְבֵי מוֹאָב". כלומר, הוא הרג שני גיבורים-מנהיגים של ממלכת מואב. ר"י קרא הוסיף על דרך הפשט: "פתרונו: הוּא הִכָּה שְׁנֵי ארמֹנות, כי 'ארמון' יליץ בלשון הקדש בשלֹש לשונות: היכל וארמון ואֲרִאֵל, ופתרונו: הכה את האנשים שבהם". קרוב לזה ביאר רלב"ג: "הנה המגדל החזק יקרא 'אריאל'. והרצון בו שהוא הכה אנשי המגדלים החזקים ההם שהיו במואב. והמלה מורכבת מ'ארי' ומ'אל', וענינו ארי תקיף כי הארי הוא רב הגבורה, ואפשר גם כן שהיה בהם צורת אריה להורות על התוקף והחוזק". לעומתם רש"י הביא על דרך הדרש: "ורבותינו אמרו 'שלא הניח כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני' (ברכות יח, ע"ב)". דבריו מבוססים על הפסוק בישעיהו (כט, א): "הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד...", ודברי המשנה (מידות ד, ז): "וההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו ודומה לארי שנאמר (ישעיהו כט, א) 'הוֹי אֲרִיאֵל ... קִרְיַת חָנָה דָוִד', מה הארי צר מאחריו ורחב מלפניו אף ההיכל צר מאחריו ורחב מלפניו".

* וְהוּא יָרַד וְהִכָּה אֶת הָאֲרִי בְּתוֹךְ הַבֹּאר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג - הראשונים כולם פירשו ביטוי זה על דרך הפשט. יונתן תירגם מילולית, ר"י קרא פירש: "בעת שיעצים הקור, שאין גיבור אחר יכול ליכנס בו מפני הקרה, וזה ירד לתוכו והכהו". רד"ק הוסיף: "אמרו, כי האריה ביום צנה ושלג נוספת גבורתו". רלב"ג (ואברבנאל בעקבותיו) ביאר: "אמר בְּיוֹם הַשָּׁלֶג להורות על רוב גבורתו, שעם היות כֹחו (של בניהו) אז חלוש מצד תגבורת הקור, והיה ג"כ בְּתוֹךְ הַבּוֹר, ששם ישלוט הקור יותר לקרירות המקום ההוא, ולא היו לו ולאריה מנוס שלא ישחית האחד את האחר, עם כל זה יָרַד בניהו בן יהוידע הכהן הגדול, ולא ירא שיזיקהו הארי בירידתו שם, והכה הָאֲרִי לרוב גבורתו".

* וְהוּא הִכָּה אֶת אִישׁ מִצְרִי אִישׁ מַרְאֶה - יונתן תירגם מילולית על דרך הפשט ור"י קרא הוסיף: "מראהו כגיבור". הרד"ק ביאר: "(לפי הכתיב) 'אשר מראה' כתוב, רוצה לומר: 'אִישׁ מִצְרִי אשר היה לו מראה גדול'. ו(לפי ה)קרי אִישׁ מַרְאֶה – כמשמעו. ובדברי הימים 'אִישׁ מִדָּה' והענין אחד. כי 'אִישׁ מִדָּה' רוצה לומר מדה גדולה, כמו 'אַנְשֵׁי מִדּוֹת' (בדברי המרגלים, במדבר יג, לב) ואִישׁ מַרְאֶה רוצה לומר: בעל פרצוף גדול". הוסיף המיוחס לרש"י: "אִישׁ מִדָּה – (להבדילו מ)שאר בני אדם (שאותם) אין צריך למדוד, כי אם מאומד יכול לידע".

 

הבאנו בדברינו דוגמא ליחס בין הפשט והדרש, המשלימים זה את זה.

פעילותו ההלכתית בעולם הפשט, של הרב יוסף חיים זצ"ל, מקבלת גם משמעות נוספת על ידי בחירת שמות ספריו, על פי משמעותם בדרש. הבה נתפלל כי עולמנו הרוחני יהיה עשיר הן מבחינת הבנת הפשט והן מבחינת משמעות הדרש. 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה

של

ניר רפאל בן רחל ברכה

ישראל בן רבקה

מאירה בת אסתר
רבקה רינה בת גרונה נתנה

טל שאול בן יפה

משה בן שרה הכהן
אריה יצחק בן גאולה מרים

נטע בת מלכה

גדעון בן רחל

רחל בת טליה

יוסף חלילי בן רחל

בתוך שאר חולי עם ישראל

 

לע"נ

מר משה וסרצוג ז”ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע כ' תשרי תשפ"א

 

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י"ז בסיוון תשע"ד


לע"נ
מרת אסתר שמש ע"ה
נלב"ע
כ' באב תשע"ז רבי יעקב  ז"ל


לע"נ

מרת שרה ונגרובסקי  ע''ה

בת ר' משה זאב

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

לע"נ
 יחזקאל וחנה צדיק ע"ה
י"א באייר תשע"ו / י"ט בתשרי תשפ"א

לע"נ

ר' מאיר וגב' שרה ברכפלד

(שרה - נלב"ע ט"ז בטבת תש"ף)


לע"נ

בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

לע"נ

הרב ראובן וחיה לאה אברמן ז"ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע ט' בתשרי תשע"ו/ כ' תשרי תשפ"ב

 

לע"נ

הרב שלמה מרזל זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י' באייר תשע"א


לע"נ
ר' אליהו כרמל וגב' מלכה טויבע כרמל ז"ל

נלב"ע

ח' באייר תשע"ו / י"א במנחם-אב תשס"ט

 

לע"נ
ר' בן ציון גרוסמן
 
נלב"ע כ"ג בתמוז תשע"ז

לע"נ
סוזי בת עליזה כהן ז"ל
נלב"ע כ"ד בחשוון תשע"ח

 לע"נ
חיים משה
בן
קוקה יהודית כהן ז"ל
נלב"ע ז' בתשרי תשע"ה

לע"נ
הרב ישראל רוזן
זצ"ל
נלב"ע
י"ג בחשוון תשע"ח

לע"נ

שלמה דוד בן זלמן ושרה

אבנית ז״ל

נלב"ע סיון תשע"ט

 

לע"נ
גיטה ואברהם קליין ז"ל
אברהם - נלב"ע י"ח באייר תשע"ט
גיטה - נלב"ע ד אב

לע"נ
גב' לוריין הופמן
ע"ה

לע"נ

יצחק זאב טרשנסקי ז״ל

כ״ח באדר תשפ"א

 

לע"נ

דוד צבי טרשנסקי ז"ל

בנם של יצחק ז"ל ונעמי הי"ו

נלב"ע כ"ח באייר

 

לע"נ
תמר ליכטנשטט
ז"ל
האהובה
יהי זכרה ברוך
 

לע"נ
הנופלים במערכה
 על הגנת המולדת
הי"ד

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.