שנת תשפ"ב | שבת פרשת מקץ

פרשת השבוע: הבת של זכריה, אמו של משיח?

חכמים תקנו לקרא כהפטרה בשבת חנוכה, בנבואתו של זְכַרְיָה בֶּן בֶּרֶכְיָה בֶּן עִדּוֹ הַנָּבִיא (זכריה א' א) הפותחת בפסוקים הבאים: "רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם יְקֹוָק: וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל יְקֹוָק בַּיּוֹם הַהוּא וְהָיוּ לִי לְעָם וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ וְיָדַעַתְּ כִּי יְקֹוָק צְבָאוֹת שְׁלָחַנִי אֵלָיִךְ: וְנָחַל יְקֹוָק אֶת יְהוּדָה חֶלְקוֹ עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ וּבָחַר עוֹד בִּירוּשָׁלִָם" (זכריה ב' יד – טז).
הנבואה מתארת את הימים המכונים "ימות המשיח".
נקדים הקדמה קצרה, חז"ל לימדונו כי "כל מקום ששמו ושם אביו בנביאות – בידוע שהוא נביא בן נביא" (מגילה דף טו ע"א, עיינו גם בדברי אבן עזרא על ישעיהו א' א), לפי זה זכריה היה בן לשושלת של נביאים שהרי גם סבו נזכר בפסוק. עיון בנ"ך מגלה לנו כי נביאים בשמות אלה נזכרים לאורך תקופה מאוד ארוכה. נפרט: ימי שלמה נכתבו ב"וּבַחֲזוֹת יֶעְדּוֹ הַחֹזֶה (הוא עדו)" (דברי הימים ב ט' כט). בימי ישעיהו נזכר העד הנאמן: "זְכַרְיָהוּ בֶּן יְבֶרֶכְיָהוּ"  (ישעיהו ח' ב). זכריה הוא גם מדריכו הנבואי של עוזיהו מלך יהודה, שישעיהו ניבא בימיו, כמבואר בפסוק הבא: "וַיְהִי לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים בִּימֵי זְכַרְיָהוּ הַמֵּבִין בִּרְאֹת הָאֱלֹהִים וּבִימֵי דָּרְשׁוֹ אֶת יְקֹוָק הִצְלִיחוֹ הָאֱלֹהִים" (דברי הימים ב כ"ו ה). אם כך, הגיוני מאוד שמשפחת נביאים זו פעלה מימי שלמה המלך ועד ימי דריוש הפרסי.
אחת הדמויות החשובות ביותר בתולדות עמנו היה חזקיהו המלך. חז"ל מסרו לנו כי: "אמר רבי תנחום, דרש בר קפרא בציפורי... ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיהו משיח, וסנחריב גוג ומגוג" (סנהדרין דף צד ע"א). מאמר זה מציב את חזקיהו במקום מכובד ביותר. כאן המקום להקשות, כיצד גדלה אישיות עצומה מבחינה רוחנית זו, בביתו של אחד המלכים הגרועים ביותר בימי בית ראשון – אחז הרשע? שהרי אחז היה אביו של חזקיהו (עיינו מלכים ב ט"ז כ). על אחז נאמר: "וַיֵּלֶךְ בְּדֶרֶךְ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וְגַם אֶת בְּנוֹ הֶעֱבִיר בָּאֵשׁ כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְקֹוָק אֹתָם מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיְזַבֵּחַ וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן" (שם, שם  ג – ד). אחז סגר את דלתות המקדש וכיבה את מנורת הזהב שעמדה שם, כמבואר בכתוב: "גַּם סָגְרוּ דַּלְתוֹת הָאוּלָם וַיְכַבּוּ אֶת הַנֵּרוֹת"  (דברי הימים ב כ"ט ז). מנורה זו העידה על השכנת השכינה בישראל, כמבואר במסכת שבת: "אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל. מאי עדות? אמר רב: זו נר מערבי, שנותן בה שמן כמדת חברותיה, וממנה היה מדליק ובה היה מסיים" (דף כב ע"ב). אחז טימא את בית המקדש ובנו חזקיהו נאלץ לטהרו כמבואר בפסוק: "וַיֹּאמֶר לָהֶם שְׁמָעוּנִי הַלְוִיִּם עַתָּה הִתְקַדְּשׁוּ וְקַדְּשׁוּ אֶת בֵּית יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנִּדָּה מִן הַקֹּדֶשׁ" (שם, שם ה). ניתן להגדיר את אחז כ"מתיוון" הראשון (מכיוון שהפך את ביהמ"ק למקום ע"ז). החשמונאים חזרו על מעשיו של חזקיהו, שקדם להם מאות שנים.
נציע את התשובה הבאה. למרות שאחז היה רשע מרושע, אשתו הייתה צדקת. היא הייתה בתו של זכריה הנביא, שהיה בן לשושלת נבואית ותיקה ביותר. כך מפורש בפסוק: "יְחִזְקִיָּהוּ מָלַךְ בֶּן עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ אֲבִיָּה בַּת זְכַרְיָהוּ" (שם, שם א). אֲבִיָּה אמו של חזקיהו, בת נביאים, היא שגידלה בן שהחשמונאים יכלו ללמוד ממעשיו. בנה של הצדקת, שהיה צדיק בעצמו, היה יכול להיות המלך המשיח.
כשאנו מבקשים בימי החנוכה על נסים בזמן הזה כפי שהיה בימים ההם, נזכור גם את האמא שגידלה בן צדיק (למרות שאביו היה רשע) שטיהר את המקדש והדליק מחדש את המנורה.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר