שנת תשס"ג | שבת פרשת תרומה

תרומת האדנים – תרומה בסיסית

הרב משה ארנרייך

בפסוקים הראשונים של פרשתנו מופיעה המילה תרומה שלוש פעמים. מסביר התלמוד הירושלמי "רבי חגי בשם רבי שמואל בר נחמן שלש תרומות נאמרו בפרשה הזאת, תרומת אדנים ותרומת שקלים ותרומת המשכן, "דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה" זו תרומת אדנים "מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי" זו תרומת שקלים [המיועדת לקרבנות ציבור], (כיון שכתוב "תרומתי" משמע מחצית השקל שהיו לוקחים לצורך הקרבנות. ויש מפרשים שהרמז הוא במלה "ידבנו לבו" כיון שעבודת הקרבנות תלויה במחשבת הלב והתפילה שכנגד הקרבנות נקראת "עבודה שבלב"). "וזאת התרומה אשר תקחו מאתם" זו תרומת המשכן - למשכן מה שירצו יביאו, תרומת השקלים לקרבן מה שירצו יביאו אבל יד כולם שוה העשיר לא ירבה ממחצית, תרומת אדנים - לאדנים העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט" (שקלים פרק א דף מה טור ד /ה"א).תרומת האדנים ותרומת המשכן שתיהן תרומות לבנין המשכן ובכל זאת  יש הבדל ביניהן, לתרומת האדנים כולם הביאו את אותה תרומה, ואילו התרומה למשכן לא הייתה בסכום קבוע, ויש לנסות ולהבין את משמעות הדבר.

בפסוק הרומז על תרומת האדנים כתוב "לי" וחז"ל דרשו "כל מקום שכתוב לי אינו זז לא בעולם הזה ולא לעולם הבא" (ויקרא רבה  פרשה ב ד"ה [ב] לי). דרשה זו היא מעין "הקש" לקב"ה וכשם שהוא קיים לעולם כך זה שנאמר בו לי קיים לעולם (עץ יוסף, שם). המדרש מפרט את כל הגורמים שזכו להיקש זה "בכהנים כתיב  "וכהנו לי" (שמות מ' טו). בלוים כתיב "והיו לי הלוים" (במדבר ח' יד). בישראל כתיב "כי לי בני ישראל "(ויקרא כ"ה נה). בתרומה כתיב "ויקחו לי תרומה" (שמות כ"ה ב). בבכורות כתיב "כי לי כל בכור" (במדבר ג' יג). בסנהדרין כתיב אספה לי (שם במדבר י"א, טז). בארץ ישראל כתיב "כי לי הארץ" (ויקרא כ"ה כג).  בירושלם כתיב "העיר אשר בחרתי לי" (מלכים א' י"א לו). במלכות בית דוד כתיב "כי ראיתי בבניו לי מלך" (שמואל א' ט"ז א). במקדש כתיב "ועשו לי מקדש" (שמות כ"ה ח). במזבח כתיב "מזבח אדמה תעשה לי" (שמות כ' כא). בקרבנות כתיב "תשמרו להקריב לי" (במדבר כ"ח  ב). בשמן המשחה כתיב "שמן משחת קדש יהיה זה לי" (שמות ל' לא). הא כל מקום שכתוב לי אינו זז לא בעולם הזה ולא בעולם הבא" (שם). אף על פי  שתרומת האדנים  הייתה חד פעמית, כנראה שהמשמעות שמסתתרת אחרי תרומה זו היא לעולם. ננסה להבין מהי המשמעות?

על הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" (שמות כ"ה) דרשו חז"ל  "ועשו לי מקדש כביכול אמר הקב"ה קחו אותי ואדור ביניכם" (ויקרא רבה פרשה ל ד"ה יג ר' יהודה). כל יהודי ויהודי הוא בבחינת משכן וכמובן שבכל עם ישראל מצויים כל חלקי המשכן וגם החלק של האדנים. האדנים הם מצד אחד החלק התחתון והנמוך במשכן ומצד שני הם היסוד והבסיס לכל המשכן. מבחינת עבודת האדם האדנים, משמעותם קבלת עול מלכות שמים על ידי  ההתבטלות המוחלטת לה', ואלו השימוש בכל הכוחות האחרים של האדם הדעת, הלב והמידות הם יתר חלקי המשכן. לכן תרומת האדנים היא בסיסית ושווה אצל כולם, ואלו תרומת המשכן היא כל אחד לפי נדבת לבו. אולם דווקא העבודה של ההתבטלות המוחלטת לה' היא יוצרת את ההיקש כביכול לה' "וכשם שהוא קיים כך זה שנאמר בו לי קיים".

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר