שנת תשס"ג | שבת פרשת ויקהל

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

מכירת איברים , תרומת איברים או רקמות תמורת תשלום (המשך)

בשבוע שעבר הבאנו את שיטתו של הגרש"י זוין זצ"ל במאמרו "משפט שיילוק" (לאור ההלכה), בעניין בעלות האדם על אברי גופו. מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל הגיב על מאמר זה במאמר נגדי שפורסם בקובץ "התורה והמדינה" והמשיך לדון בכך ב"עמוד הימיני" (סימן טז סע' טז ואילך). לאחר דחיית הוכחותיו של הגרש"י זוין, טוען מו"ר כי מהמקורות שהביא ניתן להוכיח רק "שאין אדם רשאי לחבול בעצמו" עקרון שאין עליו ויכוח כלל וכלל. משל למה הדבר דומה לאיסור "בל תשחית" המחייב גם בממונו שלו, כמו בשל אחרים, ואין איסור זה פוגע כהוא זה בבעלותו של האדם על רכושו. לפיכך לפי דעת הגר"ש ישראלי "לעולם גופו של האדם הוא שלו" (עמוד הימיני סי' טז סע' יט) וזהו המקור לכך שהסכמה בין מדינות הופכת פגיעה בנפשות לחוקית גם על פי ההלכה במסגרת דיני מלחמה שהם חלק מגדרי "דינא דמלכותא" (שם סע' כד). לפי זה יש בהחלט מקום לדון בשאלת תרומת איברים או רקמות תמורת תשלום. מו"ר דן בשאלה זו בספרו "חוות בנימין" (סי' קט סע' ב). לפני שנביא את עיקרי דבריו נקדים ונאמר כי פתיחת הדיון הנ"ל עלולה לעורר בעיות אתיות קשות. הרשות ל"סחור" באיברים עלולה להוות פתח לניצול של חלשים בידי חזקים. העשיר יממש את יתרונו הכלכלי וילחץ על העני לוותר עבורו על חלקים מגופו, גם כדי לשפר איכות חיים ולא רק כדי להציל חיים. השלטון ילחץ על אסירים לקנות חופש בתמורה לאיברים שיתרמו. ה"פשע המאורגן" יגבה דמי חסות ח"ו גם באיברים וסוחרים ממולחים יגבו עמלות "שמנות" תוך ניצול תמימות וחוסר ידע של חסרי ישע. יש סכנה ממשית כי מדינות העולם השלישי יהפכו ל"בנק איברים" עבור תושבי המדינות העשירות. ילדים ינוצלו גם למטרה זו. לכן כל טיפול בנושא רגיש זה מחייב זהירות מרובה, חקיקה מחמירה שתמנע תופעות מסוג זה ופעולות אכיפה שיבטיחו שמירת החוק בתחום רגיש זה. בשבוע הבא נביא את עקרי הדיון ההלכתי.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר