שנת תשס"ג | שבת פרשת ויקהל

שו"ת במראה הבזק

מדריד, ספרד Madrid, Spain
מר חשון תשנ"ד
 
מבצע פרסום קניית צעצועים לקראת חג של גויים
 
שאלה:
בימים אלה של סוף השנה האזרחית כשהנוצרים בספרד חוגגים את החגים שלהם: יש בספרד חג ב6- בינואר שנקרא "המלכים הקוסמים", מקור החג באגדה על לידתו של "אותו האיש". לכבוד החג הם קונים צעצועים לילדים והילדים כותבים מכתבים לאותם המלכים לבקש מהם המתנות.
האם יהודי בעל חנות צעצועים יכול לעשות מבצע של קבלת מכתבים כאלה בחנותו מהילדים הלא יהודיים, וזה יאפשר לו למכור כמות של צעצועים הרבה יותר גדולה מאשר אם לא יערך מבצע כזה.
האם יש בזה איזה ענין של הנאה מע"ז, או כל ענין אחר כמו מעשה גויים, "בחוקותיהם לא תלכו" וכן צריך לקחת בחשבון שבלי מבצע כזה יש הפסד ממון גדול וכן ששמו של היהודי לא מופיע במכתבים, למרות שידוע שזה החנות שלו.
 
תשובה:
בענין מבצע לעידוד קנית צעצועים לכבוד חגם של עכו"ם אצל בעל חנות יהודי, יש לדון בשלוש בעיות:
1. איסור למכור דבר המתקיים לפני אידיהן[1]- הלכה זו אינה נוהגת בימינו[2].
2. איסור למכור לעכו"ם דבר המיוחד לעבודה זרה[3]- הלכה זאת שייכת רק בדבר העומד לתקרובת עבודה זרה[4] או משמשיה[5] או נויה[6], ולא לצעצועים את הילדים בחגיהם[7]. אין לחשוש שמתנות אלה יחזקו את אמונתם בדתם או בקדושיהם[8].
3. חילול השם שנראה כאילו היהודי נוטל חלק ומשתתף בהכנות לחגיהם, ר"ל- אבל נראה שמבצע מנוע של קבלת מכתבים עם רשימת מתנות לא יתפרש כהשתתפות בשמחת החג אלא כדרך להתפרנס.
לסיכום, מותר לערוך מבצע צנוע לעידוד קניית צעצועים לחג של עכו"ם אצל יהודי, אבל לא לפרסמו באופן שיגרום לחילול השם. הרב המקומי מכיר את המצב מקרוב והוא המוסמך לקבוע, מה ייחשב חילול השם[9].
 

[1]  שו"ע יו"ד סי' קמח.
[2]  שם סעיף יב. בטור שם מובאים טעמים שונים:
1. אין הגויים בימינו אדוקים כל כך בעבודה זרה. נראה פשוט שטעם זה שייך לא פחות בזמן הזה מבזמן הראשונים. במיוחד נראה מתיאורך שאין חג "המלכים הקוסמים" חג דתי כל כך, אלא יותר חג תרבותי כללי.
2. אם היינו פורשים מהם ביום אידם, היה זה גורם לאיבה. נראה ברור שזה שייך גם בספרד של היום.
[3] שו"ע שם סי' קנא סעיף א.
[4]  אלה הם רוב המקרים המובאים בסוגית הש"ס (עבודב זרה יד ע"ב- טז ע"א) ופוסקים.
[5]  השו"ע (שם סעיף ג) אוסר למכור שעוה לעובד כוכבים ביום חגו, והסיבה היא-חשש שישתמש בו לטקס של עבודה זרה (רמ"א שם).
[6]  רב האי גאון, מובא בטור בסוף סי' קמט ובשו"ע שם סעיף יד.
[7]  שאין לנו לחדש גזירות מעצמנו. גם יש לציין את דברי הרמ"א (סי' קנא סעיף א): "יש אומרים הא דאסור למכור להם דברים השייכים לעבודתה, היינו דוקא אם אין להם אחרים כיוצא בו, שלא יוכלו לקנות במקום אחר, אבל אם יכולים לקנות במקום אחר, מותר למכור להם כל דבר. ויש מחמירין. ונהגו להקל כסברא הראשונה". אם בתקרובת עבודה זרה ממש יש מקום להקל, כל שכן בנדון דידן.
[8]  הרי זו אחת מסיבות איסור סחורה לפני יום אידיהן (עיין ע"ז דף ו ע"א ובראשונים שם), ואחרי שאיסור זה הותר, למה לחשוש דווקא בנדון דידן, ללא מקור. נוסף על כך, הרי אפשר להם לקנות במקום אחר. גם נראה שקניית צעצועים על ידי סיפורים על מלכים אינו דבר שהציבור מתייחס אליו ברצינות.
[9]  הגמ' יומא (פו ע"א) מונה כל מיני עניינים של חילול ה', שהכול לפי מה שהוא אדם.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר