שנת תשס"ב | שבת פרשת כי תשא

שו"ת במראה הבזק

(מתוך חלק ג' )
 
קיטו, אקוודור               Quito, Equador
טבת תשנ"ג
קיצור "ליל הסדר" לאנשים שאינם יודעים עברית
 
שאלה:
קהילתנו עומדת לארגן סדר פסח ציבורי לאנשי הקהילה. רוב האנשים לא יודעים לקרוא עברית, ולכן הייתי רוצה לדעת האם יש אפשרות לקצר קטעים מסוימים מההגדה שהם לא מעכבים, או האם זה בלתי אפשרי?
 
תשובה:
אם לפי שיקול דעת הרב חשוב[1] להשמיט או לקצר[2] חלק מן ההגדה, אפשר לעשות כך בפיוטים של "נרצה"[3]. אין להשמיט חלקים של "מגיד"[4],אבל אפשר לקרוא חלק נכבד מהם בלועזית[5] כדי להקל על המסובים ולהגביר את ההתעניינות. את הקטעים שהם ברכות, פרקי הלל או מן התפילה (בסוף הלל) יש לומר בלשון הקודש[6]. כדאי להשאיר את החלקים היותר ידועים בעברית, כדי לשמור על הטעם המיוחד של הסדר המסורתי.
 
 
[1] יש ענין חינוכי פסיכולוגי בקריאת ההגדה המסורתית בשלמותה, כדי שלא ירגישו כאילו אין צריך ח"ו להתאמץ ולקיים המצוות בשלמותן והידורן, ורק במקום צורך גדול אפשר לקצר במקומות הפחות עיקריים.
[2] כגון לומר רק את הקטעים האחרונים המסכמים של "אחד מי יודע" או "חד גדיא".
[3] מזמורים אלה הם מאוחרים בהשוואה לשאר חלקי ההגדה ואינם מעיקר מצוות היום (סיפור יציאת מצרים, הלל, מצה, מרור וד' כוסות).
[4] משום שזה עיקר סיפור יציאת מצרים.
[5] רמ"א או"ח סי' תעג, סעיף ו. פסקנו בעבר (ב"מראה הבזק" ח"א, ז, 2) שאין לומר את התפילה בלועזית באופן קבוע מג' סיבות, וכולן לא שייכות כאן.
I.      קשה לתרגם באופן השומר על הכוונה האמיתית של הענין-בסיפור יציאת מצרים אין מצוה מיוחדת על אמירת כל מילה. המלים הן דרך להגיע ליעד של סיפור יציאת מצרים. בנדון דידן, אדרבה-סיפור יציאת מצרים יהיה יותר מושלם אם יאמרנו בשפה שמבינים. הרב א. י. הכהן קוק זצ"ל כותב ב"אורח משפט" (סי' קכח ס"ק לד): "חייב כל אחד לדעת פירוש פשוט בהגדה מתחילת 'עבדים היינו' עד 'הרי זה משובח' ולתרגם לבני ביתו שיבינו, ואחר כך 'מתחילה עובדי ע"ז' ו'פסח מצה ומרור' ו'בכל דור ודור חייב' עד ברכת 'גאל ישראל'".
II.    יש סגולות רבות בתפילה שנתקנה ע"י אנשי כנסת הגדולה, התלויות בלשון-סברא זאת שייכת במקצת גם כאן, אבל לא כמו בתפילה, שהרי "מגיד" הוא ליקוט של מאמרי חז"ל שלא נכתבו מלכתחילה כדי לצרפם לסדר פסח.
III.  מסוכן לשנות את התפילה בגלל כניעה לזרם הרפורמיות-בהגדה, שעיקר תקנתה הוא העברת המסר ולא הנוסח המדויק, לא מורגשת הקריאה בלועזית כל כך כשינוי מהותי של המנהג הקדום. נוסף על כך, כבר מקובל מדורי דורות בחוגים של יראים ושלמים לתרגם קטעים של ההגדה ללועזית (מה שלא היה נהוג בתפילה). על פי הצעתנו יישארו חלקים של ההגדה בלשון הקודש, והמקור לא יישכח אפוא לגמרי.
[6]עיין בנימוקים ביחס לתפילה בהערה 5.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר