שנת תשס"ב | שבת פרשת אמור

פרשת שבוע

את אביה היא מחללת, כיצד?

בפרשתנו אנו מוצאים את הפסוק "ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת". (ויקרא כא ט).

השורש "תחל" מתקשר בצורה ברורה לביטוי "מחללת". האבן עזרא מעיד כי רבים פרשו את הביטוי "תחל" מלשון "תחילה" במשמעות של "תתחיל". אבל לפי דעתו הוא מלשון "חילול" ואזי כאילו שכתוב "ובת איש כהן כי תתחלל".
כפל הלשון תומך בדעת האבן עזרא וכך גם פירשו רש"י והחזקוני.

לפי ראשונים אלה קשה מה משמעות ה"חילול" לגבי בת הכהן ומה משמעותו לענין אביה. בת כהן לכאורה אינה קדושה בקדושת כהונה, משום בחינה. מותר לה להיטמא למת, מותר לה להתחתן עם כל מי שמותר לישראלית להתחתן וברגע שהיא מתחתנת היא מפסידה את זכותה לאכול מן הקדשים. גם על מעמדו של אביה הכהן אין למעשיה כל השפעה. הוא אינו הופך לחלל וזכותו לעבוד במקדש או לאכול מן הקדשים איננה נפגעת, במקרה והיא חוטאת. גם שאר איסורי הכהונה החלים עליו אינם מושפעים ממעשי בתו אפילו אם הם חמורים ביותר.

יש רק דין אחד בו יש לבת כהן דין שונה מבת ישראל והוא לעניין פטור בנה מפדיון הבן. סבא כהן (וגם לוי) פוטר את נכדו ממצוות פדיון אע"פ שלבתו ולנכדו יש דין ישראל גמור.

אמנם אם בת כהן ילדה, ח"ו, בן מאינו יהודי וכל שכן באיסור חמור יותר, הבן חייב בפדיון הבן, כמבואר בגמרא בכורות (מז ע"א) וכמו שנפסק בשו"ע יו"ד (סימן שה סע' יח). עיין גם שו"ת "במראה הבזק" ח"ב (ע' 98) וח"ד (תשובה צג).

לפי זה נוכל לפרש את הפסוק כ"פשוטו של מקרא" בדרך הבאה.
ובת כהן כי תחל-תתחלל לזנות כגון שילדה בן מאינו יהודי וכ"ש במקרים חמורים יותר, תאבד היא את זכותה להיחשב כבת כהן לעניין פטור מפדיון הבן ותתחלל מלשון חולין- שהרי נותק הקשר האחרון בין כהונתה בעבר לדיניה בעתיד. "את אביה היא מחללת" גם אביה בעקבות חטאה מאבד את קדושתו לעניין פטור נכדו מפדיון הבן, שהרי לעניין זה אינו  נחשב לכהן, לכן מדגישה התורה "(גם) את אביה היא מחללת".

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר