English | Francais

Search


שנת תשס"ב | שבת פרשת בהר בחוקותי

שו"ת במראה הבזק



(מתוך חלק ג' )
 
מקסיקו סיטי, מקסיקו       Mexico City, Mexico
אדר תשנ"ד
עריכת חופה ביום ירושלים (כ"ח באייר)


שאלה:
הקהילה האשכנזית במקסיקו נהגה כל השנים שבימי ספירת העומר לא נערכים חופות פרט לל"ג בעומר והימים שהחל מר"ח סיון. אמנם גם ביום העצמאות וביום ירושלים עורכים חגיגות ברוב עם והתאריכים הלאומיים הללו הופכים לארועים מרכזיים לישוב החוגג אותם בשמחה רבה, במוזיקה, שירה וריקודים.
השנה פנתה אלינו משפחה הרוצה לערוך חופת בניהם וכן המסיבה ביום ירושלים.
לטענתם, זה יום שמחה לעם היהודי המתבטא בקרב הישוב דמתא במוזיקה ובריקודים, ואם אכן נוהגים- למה למנוע מהם לערוך חופת בניהם ביום ירושלים?
על אף שמעולם לא נקבע כאן שאין לערוך חופות ביום ירושלים אלא שפשוט, למיטב ידיעתי, עד עתה הנושא הזה לא עלה על הפרק, הואיל ויש בזה הכנסת נורמה חדשה אבקש מכת"ר לדעת את המלצתכם בנדון.
 
תשובה:
רשאי אדם[1], ובייחוד מי שלא קיים פריה ורביה[2], לשאת אשה ביום ירושלים, וזה על פי החלטת הרבנות הראשית לישראל כמובא להלן.

 


[1]  בשו"ע ורמ"א (אורח חיים סי' תצג) וב"משנה ברורה" (שם) תמצא את פירוט המנהגים השונים הנוגעים לקביעת ימי הספירה שנוהגים בהם איסור נישואין ותספורת. ואמנם, שיטת המחבר (שם סעיף א ו-ב) שהאיסורים  הללו נוהגים מפסח עד ל"ד בעומר בבוקר. לפי שיטתו נמצא שאין כל מניעה לישא אשה בכ"ח באייר.
[2]  עיין ב"אגרות משה" (אורח חיים חלק א סי' קנט) ובמסקנתו שם: "ובשעת הדחק גדול יש גם לאשכנזים להתיר מל"ג בעומר ואילך כהב"ח". ואף שיש לסייג שאולי ה"אגרות משה" לא נתכווין להתיר רק בתוככי העיר ניו יורק, שיש שם רבים הנוהגים בכל מנהג ומנהג (עיין היטב במשאו-ומתנו בזה שם), מכל מקום יש לצרף לזה מסקנת ה"יביע אומר" (ח"ה סי' לח) שהתיר בשעת הדחק לישא אשה אף ביום שנוהג בו איסור נישואין לכל המנהגים.
 
 נספח:
 החלטת הרבנות הראשית לישראל בנשיאותם של הרבנים הראשיים הרב איסר יהודה אונטרמן והרב יצחק נסים
 
כ"ח באייר
 
 
עפ"י החלטתה של מועצת הרבנות הראשית לישראל נקבע יום כ"ח לחודש אייר כיום הודיה ושמחה, שהחובה מוטלת לעשות ולקיים גם לתושבי ארץ ישראל וגם לאחב"י בארצות פזוריהם.
 
סדר ההודיה הוא כדלקמן:
בבוקר יום כ"ח אייר יתפללו ברב עם בבתי הכנסת ובמצב רוח חגיגי, ומצוה להשתתף בתפילה זו בהמונים.
בפסוקי דזמרה יאמר הציבור את שירת הים (מן ויושע ה'-עד ה' ימלוך לעולם ועד), פסוק בפסוק בהטעמה.
אחרי תפילת שמונה עשרה כרגיל יאמרו הלל שלם בברכה. אחרי הלל ראוי שידרוש הרב או אחד מן הציבור מעין המאורע הכביר, שהביא הקב"ה נצחון מזהיר לישראל, שהוא כולו ממש בדרך נס למעלה מן הטבע גם בתכנו וגם בצורתו, ועלינו להביע רחשי הודיה בתפילה ובשמחה.
הדורש ידגיש במיוחד את המצוה הגדולה של פרסומי ניסא, שהיא מצוה מן התורה להודות ולהלל להקב"ה על חסדיו הגדולים עם עמו ועם נחלתו.
אחרי תפלת עלינו אומרים פרק ק"ז בתהילים, המדבר מקבוץ גלויות ומבדרים בבית סעודת משתה ושמחה, ובזכות זאת נזכה לחזות בגאולתנו השלמה ע"י משיח צדקנו ובבנין בית הבחירה בב"א.
הערה: אין לנהוג באותו יום הגבלות של ספירה, אחרי שבכמה קהילות בישראל לא נוהגים בהגבלות  אחרי ל"ג בעומר, וכ"ש שזה נדחה עתה מפני חשיבות הנס שעשה הקב"ה לעמו ישראל, בנצחונם על אויביהם ושחרורה של ירושלים עיר הקודש.

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.