שנת תשס"ב | שבת פרשת בלק

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

האיסור להכות מדין "אפרושי מאיסורא"

על הפסוק "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא" (ויקרא י"ט יז),מצינו בגמרא " תנו רבנן: (ויקרא י"ט ) לא תשנא את אחיך בלבבך - יכול לא יכנו, לא יסטרנו, ולא יקלקלנו? ת"ל: בלבבך, שנאה שבלב הכתוב מדבר" (ערכין טז ע"ב). מביא הרמב"ם סוגיא זו להלכה בדרך זו "כל השונא אחד מישראל בלבו עובר בלא תעשה שנאמר לא תשנא את אחיך בלבבך, ואין לוקין על לאו זה לפי שאין בו מעשה, ולא הזהירה תורה אלא על שנאה שבלב, אבל המכה את חבירו והמחרפו אע"פ שאינו רשאי אינו עובר משום לא תשנא" ( ה' דעות פ"ו ה"ה). מדייק מכאן מרן הגר"ש ישראלי שדעת הרמב"ם "שמפרש אזהרת הכתוב "לא תשנא את אחיך בלבבך" כאזהרה כללית של שנאה לאדם מישראל, וממילא גם מה שאמרו בברייתא יכול לא יכנו … מתפרש בהכרח לא לעניין להתיר ההכאה, אלא לומר שאין ההכאה בכלל אזהרה זו של "לא תשנא" אלא בכלל איסור אחר" (עמוד הימיני סי' י סע' ו ס"ק א). האיסור האחר מפורש בדברי בעל "ספר החנוך" וז"ל "אבל כשיראה לו שנאה וידוע שהוא שונאו אינו עובר על זה הלאו, אמנם הוא עובר על לא תקום ולא תטור ועובר כמו כן על עשה, שנאמר ואהבת לרעך כמוך…" (מצוה רלח).
אומנם גם בסוגיא זו רש"י חולק ומסביר "יכול לא יכנו - על דבר תוכחה" משמע שלדעתו אם מכה את חבירו תוך כדי קיום מצוות תוכחה פטור ודלא כרמב"ם ו"ספר החינוך". אבל נחזור ונדגיש כי גם לשיטת רש"י חיוב ( מן התורה) ודאי שאין.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר