|
 שנת תשס"ד | שבת פרשת קרחהתורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)החיוב למנות סנהדרין ובתי דין / חלק שמיניהרב יוסף כרמל - ראש כולל "ארץ חמדה"בשבוע שעבר הוכחנו כי לשון "מדינה" כולל בתוכו משמעות כפולה 1. אזור הכולל בתוכו כמה ישובים 2. עיר אחת. מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל מוכיח כי לשון מדינה שמשמעותה עיר אחת יש בה עוד משמעות. המשנה במסכת כלים קובעת "עיירות המוקפות חומה מקודשות ממנה שמשלחים מתוכן את המצורעים ומסבבין לתוכן מת עד שירצו יצא אין מחזירין אותו" (פרק א משנה ז). הרמב"ם מפרש את דברי המשנה אבל אינו משתמש בסגנונה. וז"ל: "אמר ה' במצורע בדד ישב מחוץ למחנה מושבו, ולפיכך יצא מכל מדינה. וענין עד שירצו, עד שירצו כל אנשי המדינה…" (שם). יש לבאר מדוע שינה הרמב"ם את לשון המשנה "עיירות המוקפות חומה" ונקט בביטוי "מדינה". לכן טוען מו"ר כי "מדינה" הכוונה היא אכן בדווקא "עיר מוקפת חומה שיש בה דינים מיוחדים וקדושה מיוחדת (עמוד הימיני סימן ב סע' יא). מוכיח מו"ר את טענתו גם מלשון הגמרא במסכת מגילה: "היינו דכתיב (אסתר ט') מדינה ומדינה ועיר ועיר. מדינה ומדינה - לחלק בין מוקפין חומה מימות יהושע בן נון…" (דף ב ע"ב). גם פשט הכתובים במגילת אסתר מוכיח כך שהכוונה ל"ערים מרכזיות המוקפות חומה ששם היה מקום פרסום פקודות המלך כגון "פַּתְשֶׁגֶן הַכְּתָב לְהִנָּתֵן דָּת בְּכָל מדינה וּמדינה גָּלוּי לְכָל הָעַמִּים" (אסתר ג' יד, ועיין עוד שם ח' יג, ח' יז ועוד). לפי זה מתבארים דברי הרמב"ם בהלכות סנהדרין שגם שינה מלשון הכתוב ופסק: "מצות עשה של תורה למנות שופטים ושוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, …" (פרק א הלכה א). אם כן לשיטת הרמב"ם גם בארץ ישראל אין חובה להושיב בית דין אלא בערים המרכזיות מוקפות החומה המכונות "מדינה"=עיר הראויה לישיבת סנהדרין. מחדש מו"ר כי לפי זה המשמעות טמונה בשם "מדינה" מלשון "דין", ששם מקום הדיינים (עמוד הימיני שם, סע' יב המפנה גם לגזניוס ערך מדינה למנדלקורן ולמילונים נוספים). זו גם כוונת הרמב"ם בהדגשתו בספר המצוות "ומתנאי מצוה זו שיהיו השופטים האלו מדרגה למעלה ממדרגה. וזה בשיתמנו בכל עיר שלשה ועשרים דיינים מקובצים כלם במקום אחד בשער העיר שהיא ראויה למספר הזה. ואלו הם סנהדרי קטנה" (מצות עשה קעו). מה עניין קיבוצם של הדיינים דווקא לשער העיר? אלא שאין ישיבת הדיינים בעיר שאין לה חומה ושער. לכן הזכיר הרמב"ם פרט זה כי זו גם לשון התורה "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיך" (דברים ט"ז יח).  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
