|
 שנת תשס"ד | שבת פרשת בהעלותךהחיוב למנות סנהדרין ובתי דין / חלק שישיהתורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)הרב יוסף כרמל - ראש כולל "ארץ חמדה"השבוע נעסוק, בהמשך לדברינו בשבועות האחרונים, תוך כדי ברור בשיטת הרמב"ם. וז"ל:
"הלכה א- מצות עשה של תורה למנות שופטים ושוטרים בכל מדינה ומדינה ובכל פלך ופלך שנאמר שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, שופטים אלו הדיינים הקבועין בבית דין ובעלי דינין באים לפניהם, שוטרים אלו בעלי מקל ורצועה והם עומדים לפני הדיינין המסבבין בשווקים וברחובות ועל החנויות לתקן השערים והמדות ולהכות כל מעוות וכל מעשיהם ע"פ הדיינים וכל שיראו בו עוות דבר מביאין אותו לבית דין ודנין אותו כפי רשעו.
הלכה ב- אין אנו חייבין להעמיד בתי דינים בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר אלא בארץ ישראל בלבד, אבל בחוצה לארץ אינן חייבין להעמיד בית דין בכל פלך ופלך שנאמר תתן לך בכל שעריך אשר ה' אלהיך נותן לך לשבטיך" (סנהדרין פרק א).
לכאורה, דברי הרמב"ם "בכל מדינה ומדינה" משמעותם היא – בכל עיר ועיר ("לחם משנה", שם), כך מוכח גם מהלכה ב. אומנם מדברי הרדב"ז (שם) משמע אחרת וז"ל: "מצות עשה של תורה-כתב זה לפי שהיה אפשר לומר דמצוות עשה של תורה למנות שופטים בארץ ישראל אבל בחוצה לארץ לא הויא מצוות עשה של תורה אלא מדרבנן לפיכך כתב דמינוי השופטים בכל מקום היא מצוות עשה של תורה אלא שיש לחלק חילוק בינהיים כדמפרש ואזיל". קשה, מניין לרדב"ז שלשיטת הרמב"ם, יש מצוות עשה למנות בתי דין בכל מקום. אלא שעל כורחנו הרדב"ז מסביר "מדינה" במשמעות היותר מודרנית "כקיבוץ של ערים וישובים", ולפי זה הרמב"ם בתחילת הלכה א' השתמש בלשון "מדינה" ולא בלשון "עיר" כדי לומר לנו שהכוונה לכל מקום בעולם ואין הבדל בזה בין ארץ ישראל וחו"ל. בהלכה ב' לעומת זאת השתמש בלשון עיר, כי ציווי זה קיים רק בארץ ישראל. על פירוש זה קשה, אם כך מה תפקידו של בית הדין שבכל פלך בארץ ישראל, הרי יש בית דין בכל עיר ועיר (עמוד הימיני סימן ב סע' ו) . גם ה"לחם משנה" במקום (על הלכה א) הקשה קושיה זו בדבר תפקידיו של בית הדין ה"פלכי" ותרץ שכוונת הרמב"ם במילה "פלך" ל"שבט" וזהו בית הדין ה"שבטי" שממנים אותו בכל עיר שיש בה תושבים משני שבטים שונים.
בשבוע הבא נמשיך לדון בשיטת הרמב"ם לפי נושאי כליו השונים.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
