English | Francais

Search


שנת תשס"ח | שבת פרשת דברים

מי היוזם ? לתור או לחפור?

פרשמ השבוע

הרב משה ארנרייך, ראש כולל "ארץ חמדה"

משה מתאר בפרשתנו, מה הביא אותו לשלוח את המרגלים, בפסוקים אלה: 
"וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתּאמְרוּ נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ וְיָשִׁבוּ אֹתָנוּ דָּבָר אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ וְאֵת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָבֹא אֲלֵיהֶן. וַיִּיטַב בְּעֵינַי הַדָּבָר וָאֶקַּח מִכֶּם שְׁנֵים עָשָׂר אֲנָשִׁים אִישׁ אֶחָד לַשָּׁבֶט" (דברים  א' כב-כג).
 
לעומת זאת בספר במדבר אנו מוצאים תאור אחר:
"וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם: וַיִּשְׁלַח אֹתָם מֹשֶׁה מִמִּדְבַּר פָּארָן עַל פִּי יְקֹוָק כֻּלָּם אֲנָשִׁים רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה" (במדבר י"ג א-ג).
 
צריך עיון, מי יזם את צאת המרגלים העם או הקב"ה? הרמב"ן בפירושו לספר במדבר מבאר:
"אבל היה הענין כך, ששאלו ישראל השליחות וייטב הדבר בעיני משה, ואחר כך בא הדבור אל משה כשאר הדברות ואמר לו סתם "שלח לך אנשים..." והנה נאמר כאן הענין בסתם כי כן היה, אבל במשנה תורה הזכיר להם משה כל הדברים מתחילתן, להגיד להם פשעם כי חטאו במה שבקשו ושאלו הם עצמם".
 
גם המלב"ים בפירושו לספר דברים טוען שהתיאור בספר דברים הוא התיאור המדויק ובספר במדבר לא הוצרך לכתוב זאת:
"כי פרשת שלח נכתבה בעת המעשה וידעו כולם איך היה אבל עתה שמתו דור המדבר והדור החדש הלא יטעו שהיה שלוח המרגלים מצוה מד' הוצרך להגיד איך היה".
(אומנם עיינו בפירושו שם שמחלק אחרת מדברי המהרש"א שיובאו לקמן).
 
אם נשווה ביתר דקדוק בין שתי הפרשיות נמצא הבדל מהותי נוסף. מטרת השליחות לפי פרשתנו היא "נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ" לעומת זאת בספר במדבר המטרה היא "לָתוּר אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן".
 
הגמ' בסוטה (לד ע"ב) רואה בביטוי "וְיַחְפְּרוּ" רמז לביקורת:
"אמר ר' חייא בר אבא מרגלים לא נתכוונו אלא לבושתה של ארץ ישראל כתיב הכא "ויחפרו לנו את הארץ" וכתיב התם "וחפרה הלבנה ובושה החמה". מסביר רש"י: "אותה שאילה ששאלו תחילה, שלוח המרגלים" ומבאר המהרש"א (שם חידושי אגדות ד"ה שלח לך) "ונראה לפרש דרצונו לומר דלא היה בזה דעת הקב"ה שהעיד כבר עליה (על ארץ ישראל) שהיא טובה והיה להם להאמינו בכך, מדרך משל באדם וכי בורר לו חלק רע לעצמו וכל שכן הבורא שבירר לו ארץ ישראל כמו שנאמר "ארץ אשר ד' אלהיך דורש אותה... ותוכן הדברים כי גם במלחמות אלו שהיה להם תשועת ד' הלכו לפי הטבע קצת ... ולזה הסכים הקב"ה בשליחות יהושע שני אנשים והם כלב ופנחס, שהוחזקו כבר לצדיקים ולא יוציאו דיבה על הארץ. ולא שלחו אותן רק שידעו מהיכן נוחה ליכבש וגם כאן הסכים הקב"ה עם משה לשלוח שני אנשים כאילו כמו שכתוב שלח לך אנשים ד"רוב מיעוט שנים", אבל ישראל לא היה כוונתם בכך אלא לידע האם טובה אם רעה ומשה לא ידע את כוונתם זה הרעה ועל כן אמר "וייטב בעיני משה" ואמר לו הקב"ה "שלח" לדעתך, שלא ידעת כוונתם הרעה ולא לדעתי, כי ד' יראה ללבב שכל כוונתם לבושת ארץ ישראל" .
 
נלמד מכאן כי גם כשהולכים לבדוק כיצד ניתן בדרך הטבע להתנחל בארץ ישראל והאם כדאי על פי השכל להתנחל,
צריך לזכור שאנו דנים בארץ שנבחרה על ידי הקב"ה עבור עמו.
 
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר

Dedication

מוקדש לע"נ רבי יעקב בן אברהם ועיישה סבג
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.