|
 שנת תשס"ד | שבת פרשת האזינו- שובהמפקד אוכלוסין על פי ההלכה/ חלק שנים שערהתורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)הרב יוסף כרמלמרן "החת"ם סופר" בתשובתו המפורסמת בעניין זה (הובאה בשבועות הקודמים לענין רשימת מקבלי התמיכה מארגון הפקידים והאמרכלים באמסטרדם בראשות ר' צבי הרש לערען) קובע את הגדרים הבאים וז"ל "אשר היוצא מדברינו, שלא לצורך אסור למנות בשום אופן תחבולה כלל, ולצורך מצוה שלא על ידי גורל, צריך שיתנו חצאי שקלים ויהי' לכפר על נפשותינו, ואמנם לצורך מצוה ועל דרך גורל מותר למנות על ידי דבר אחר ואין צריך כפרה. אמנם למנות הפרפרות ולאמור פרפרת זה לזה וזה לזה מותר לגמרי. וה"נ לענין שאלתנו, המעתיקים שבארץ ישראל אינם עושים כלום אלא מעתיקים שמות מספר לספר והמתנדבים יאמרו כך לפלוני וכך לפלוני ותל"מ" (שו"ת חתם סופר קובץ תשובות סימן ח). אם נסכם את הדברים בלשון זמננו מתקבלות המסקנות הבאות: א. מניין שאינו לצורך אסור בין במנין ישיר ובין במנין עקיף (באמצעות דבר אחר). ב. מניין שמטרתו לברר את כמות הנמנים, לצורך מצוה, מותר אך ורק באמצעות מחצית השקל . ג. מניין שמטרתו איננה גילוי הכמות אלא מטרה אחרת כמו למשל במקרה של בירור על ידי הגורל מי הכהן שיזכה בתרומת המזבח או מניינו של שאול בטלאים כדי למנות מפקדים ולחלק את המתפקדים למחלקות ופלוגות, מותר רק בצורה עקיפה, כלומר באמצעות דבר אחר (כגון אגודלים או טלאים). ד. עריכת רשימת שמות או רשימת חפצים גם לפי המשתמשים בהם מותרת ללא כל פקפוק. לפי מסקנתו אכן אין לערוך מפקד אוכלוסין במדינת ישראל ללא שימוש במחצית השקל. מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל עם כל הכבוד וההערצה שרחש ל"חת"ם סופר" מביא את הקושיות הבאות על שיטתו. 1. בעל פאת השולחן הקשה, מילא במנין שמנו את אגודלי הכהנים ניתן לבאר בפשטות שהמנין כלל לא עניין את המונה, אבל במפקד של שאול הפשט הוא ששאול רצה לברר את מספר החיילים שהתגייסו לעזרת ד' בגיבורים. 2. מו"ר מקשה, שהרי גם אם נקבל את טענת ה"חת"ם סופר" שהכהן הסופר ומונה לא רצה למנות אלא להפיל גורל, אבל סוף סוף כיון שהכהן היה מכריז על מספר גבוה כדי שאי אפשר יהיה לחשב על מי הגורל יפול הרי ברגע שהסיבוב הראשון הסתיים המנין ממילא ידוע. לכן למרות מעמדו ההלכתי החשוב של ה"חת"ם סופר" פסק מו"ר שלא כדבריו.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
חמדת ימים האזינו תשס'ד 