|
 שנת תשס"ח | שבת פרשת ראהאמירה לגוי לעניין חימום מי המקווה במוצאי שבת קיציתשו"ת "במראה הבזק"(מתוך ח"ו)
נובה סקוטיה, קנדה Nova Scotia, Canada
מנחם-אב תשס"ג
אמירה לגוי לעניין חימום מי המקווה במוצאי שבת קיצית
שאלה
בקהילה שלי ישנו מקווה ללא מערכת חימום למים. ברגע שאישה צריכה לטבול אנו ממלאים את המקווה (על-ידי הגוי שעובד כשרת בקהילה) אחר-הצהרים, כך שהמים במצב חם עד פושר בערב.
סידור זה הוא בעייתי במוצאי שבת בגלל שתי סיבות:
א. אם נמלא את המקווה בערב שבת, במוצאי שבת המים יהיו קרים.
ב. אם נמלא רק במוצאי שבת, נצטרך לחכות כמעט שעתיים עד למילוי המקווה, ושבת יוצאת פה בקיץ די מאוחר (מ-21:00 עד 22:00).
האם ניתן לומר לגוי בערב שבת שידאג שהמקווה יהיה מלא וחם עד מוצאי שבת, וניתן לסמוך שיש דרך היתר בכך שימלא ביום שישי, ורק יוסיף מעט מים חמים במוצאי שבת (לא מעשי, כיוון שהעובד אינו נמצא בשעות הערב) – אך כיוון שישנו דרך היתר ניתן לומר במקום טבילה דאורייתא "עביד לנפשיה", ולא על-ידי ציווי במפורש?
כיוון שהמים החמים באים על-ידי בוילר, סביר שזה איסור דאורייתא ולא דרבנן (אין שבות דשבות), מה גם שזו הכנה מקודש לחול.
תשובה
מותר לרמוז לגוי בערב שבת1 שיוציא מים חמים מהדוד החשמלי2 בשבת לצורך מילוי המקווה.
במקרה ששכחו או במקרה צורך אחר, מותרת אף אמירה מפורשת3 בשבת.
___________________________________________________
[1] שו"ע (או"ח סי' שז סע' ב; סי' רעו סע' ד), ומשמע שאם אין הנאה שאי אפשר להסתדר בלעדיה אין איסור הנאה ממעשה שבת, ופה אפשר לטבול במים קרים. ועיין ב"מנחת שלמה" (ב סי' טו) שחולק.
2 בהוצאת מים חמים מדוד חשמלי בשבת נחלקו הפוסקים: הגר"ע יוסף ב"יביע אומר" (ד או"ח סי' לה) סובר שאסור מדרבנן מצד גרמא. "אגרות משה" (יו"ד ב סי' לג) ו"ציץ אליעזר" (ב סי' יח) סוברים שזהו איסור דאורייתא, מצד פסיק רישא, שהמים החמים יוצאים ואוטומטית נכנסים מים קרים ומתבשלים במים החמים, והוא פסיק רישא של בישול בתולדת האור והוי איסור דאורייתא.
3 כאן יש כמה קולות:
א. אף לסוברים שהוצאת מים חמים מהדוד אסורה מהתורה, הרי זו פסיק רישא, ומותרת אמירה לנוכרי בפסיק רישא לדעת רמ"א (שו"ע או"ח סי' רנג סע' ה), על-פי "תרומת הדשן" (סי' סו). ועיין שם בהגהות הגר"א שחולק, ומתיר רק בפסיק רישא דלא ניחא ליה, אך "משנה ברורה" (שם ס"ק צט) פסק כרמ"א.
ב. צורך מצווה, ועיין שו"ע (או"ח סי' רעו סע' ב ברמ"א) שיש מתירים אמירה לנוכרי באיסור תורה מפני צורך מצווה.
וכאן יש שני עניינים: (1) ייתכן, חלילה, שיהיו נשים שלא יטבלו בגלל השעה המאוחרת.
(2) נשים שיגיעו מאוחר מאוד לביתן, ועל-פי הגמרא (עירובין סג ע"ב), "לא נענש יהושע אלא שביטל את ישראל לילה אחד מפריה ורביה".
מובן ששני החששות האלה תלויים במציאות, ולפי ראות עיניו של הרב במקום.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
