English | Francais

Search


שנת תשס"ד | שבת פרשת שלח

אתר-אינטרנט הפועל בשבת עם שירות "און ליין" אנושי

שו"ת במראה הבזק"



 (מתוך ח"ה)

ניו יורק, ארה"ב                                           New York, U.S.A

שבט תשס"ב

אתר-אינטרנט הפועל בשבת עם שירות "און ליין" אנושי

שאלה:

אתר אינטרנט המחייב גם עבודה של אנשים בפועל, וכדי לשרוד בשוק חייב הוא להיות פתוח גם בשבת. אני מבין שהדרך היא לבנות שותפות עם גוי. האם שותפות זו גובלת בהערמה? האם זה דומה להיתר עיסקא, פרוזבול או מכירת חמץ? האם גם אחרי השותפות יש צורך בהשתדלות בהורדת הפעילות בשבת? מהי הדרך הרצויה ביותר לביצוע השותפות?                                  

1. חברה פרטית מול חברה ציבורית.               2. חלוקת הבעלות עם מי שאינו יהודי.

תשובה:

1. שותפות אמיתית עם גוי שבמסגרתה ישנה חלוקה של  יום כנגד יום, מותרת מעיקר הדין ואין בה משום הערמה[i]. בשטר-מכירה לגוי לשבתות ויו"ט בלבד יש פוסקים שהתירו, ויש שראו בכך הערמה אסורה, ויש שהתירו רק בשעת דחק, במקום שיש חשש שללא ההיתר יעשו באיסור גמור[ii]. בעל "אגרות משה" כתב שהרבה משטרי-המכירה הנהוגים, אינם כדין כלל, וכי ניתן למכור רק במכירה גמורה, דהיינו בקניין מועיל של כל העסק מכחצי שעה לפני שבת עד חצי שעה אחריה, באופן שכל רווחי השבת יהיו של הנכרי בלבד[iii].

2. כמובן שאחרי המכירה אין ליהודי עוד להתערב בנעשה בעסק בשבת, לא להגברת הפעילות בו ואפילו לא להפחתתה.

המצב הרצוי ביותר הוא:

 (א) אם היהודי הוא בעל מניות בחברה ציבורית שמנהליה ועובדיה הם גויים, ולמנהלים  יש חופש פעולה מוחלט בניהול החברה, או אפילו אם עקרונית בעל המניות רשאי לצוות על המנהלים מה לעשות, אבל בפועל הוא מניח למנהלים הנוכרים לעשות ככל העולה על דעתם, ולעולם אינו מתערב בשיקוליהם, כי אז הוא רשאי לרכוש אפילו את רוב מניות החברה, אף-על-פי שהיא פועלת בשבת, והוא רשאי לקבל רווחים ללא כל הסדר מיוחד[iv].

 (ב) אך אם מדובר בחברה פרטית שבה ישנה לבעלים  השפעה מכרעת על הניהול (ובוודאי אם הם הם המנהלים בעצמם), יש ללכת לכתחילה בדרך של שותפות אמיתית עם גוי באחוז מסוים (מעל ל - 15% לגוי) ולכתוב בשטר-השותפות, שהגוי נוטל את שכר השבתות ויו"ט באורח בלעדי, וכי אין ליהודי שום שייכות ביום זה לא לרווח ולא להפסד, וכי הוא היהודי, יטול כנגדו ביום מימי החול דווקא, ובשאר הימים ישתתפו בהתאם ליחסי השותפות שיקבעו ביניהם[v]. מצב זה הוא בעדיפות שניה, אחרי הקמת חברה ציבורית. ובשעת דחק, כששתי האפשרויות הללו לא שייכות - ניתן לכתוב שטר-מכירה לגוי לשבת בלבד  - בתנאים מסוימים[vi].

 

באחד השבועות הקרובים נפרסם סיכום


[i]  ההיתר מפורש בשו"ע ומקורו בגמ' (ע"ז כב), ועיין ב"משנה ברורה" (שו"ע "אורח חיים" בהקדמתה לסי' רמה).

[ii]  עיין "דברי חיים" לגאון מצאנז (אורח חיים ח"א סי' ז ושם ח"ב סי' כט, ל), ועיין סיכום השיטות והדעות בעניין תולדות ההיתר בספר "יסודי ישורון" לרב גדליה פלצער (ח"ג עמ' קכו-קלג).

[iii]  "אגרות משה" (אורח חיים ח"ד סי' נה).

[iv]  ע"פ "אגרות משה" ("אורח חיים" ח"ד סי' נד) - מפני שבמקרה זה הוא נחשב לנותן מעות לנכרי להתעסק בהם, שאף-על-פי שהנכרי נושא ונותן במעות בשבת, הוא חולק עימו בשכר בשוה (שו"ע אורח חיים סי' רמה סעיף ד) וכטעם הגאונים לדין זה -  מפני שהנכרי נחשב לבעלים על המלאכה וניכר מדבריו של ה"אגרות משה" בתשובה, שכאשר המנהלים עצמאים לחלוטין, מותר אפילו אם שכירים כפופים להם, מפני שהשכירים הללו הם כשכירי המנהלים, והמנהלים נחשבים לבעלי המלאכה, וצ"ע היטב בדבריו.

[v]  שו"ע (אורח חיים רמה סעיף א), ועיין ב"אגרות משה" (אורח חיים ח"ד סי' נה, נו) נוסח מפורט לשטר-שותפות עם נכרי להיתר עבודה בשבת.

[vi]  עיין "אגרות משה"  (שם סי' נה), מהם התנאים, ושם (סי' נח) נוסח שטר-מכירה שכתב בעל "אגרות משה" עצמו.

 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.