שנת תשס"ט | שבת פרשת תזריע מצורע

פרשת השבוע: התירו סופן משום תחילתן

פרשת תזריע פותחת בעניני מצוות ברית המילה:

"וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" (ויקרא י"ב ג).

הסוגיא במסכת שבת האריכה בבירור השאלה מנין שמותר ואף חובה למול את הרך הילוד ביום השמיני ואפילו בשבת. נביא את דבריה בקיצור:

"מילה וכל מכשיריה (כל ההכנות הדרושות  לביצועה) דוחין את השבת, דברי רבי אליעזר מנא ליה לרבי אליעזר הא (מה מקורו)? ... דאמר קרא "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" - ואפילו בשבת.  ...עד כאן לא פליגי רבנן עליה אלא במכשירי מילה, אבל מילה גופה (עצמה) - דברי הכל דוחה שבת. מנלן? אמר עולא: הלכה (למשה מסיני-רש"י) .... מניין לפיקוח נפש שדוחה את השבת? רבי אלעזר בן עזריה אומר: מה מילה שהיא אחת מאיבריו של אדם - דוחה את השבת, קל וחומר לפיקוח נפש שדוחה את השבת (ומה מילה שאינה אלא לקיום מצוה יחידית באבר אחד מאבריו של אדם דוחה את השבת, קל וחומר לפקוח נפש שהוא לקיום כל המצות שישמור ויעשה כל המצות (רשב"א בשם בעלי התוס'). ... ורבי יוחנן אמר: אמר קרא ביום - ביום אפילו בשבת" (קלב ע"א/ע"ב).

היוצא מן הסוגיא הוא, כי בין לרבנן שהלכה כמותם ובין לרבי אליעזר בן יעקב, צריך ומותר למול ביום השמיני, גם אם הוא חל בשבת (למרות שפעולת המילה כרוכה בחילול שבת). הלכה זו מקורה או ב"הלכה למשה מסיני" או מהפסוק בפרשתנו "וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי ". לרבי אליעזר בן יעקב, מותר לא רק למול אלא לעשות את כל "מכשירי המצוה" של מילה, אפילו תוך כדי "חילול שבת".

בדברינו לפרשת תזריע תשס"ח, הבאנו את דבריו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, שהוכיח כי גם רבנן היו מסכימים עם  רבי אליעזר בן יעקב, אם אי אפשר היה לעשות את "מכשירי המצווה" מערב שבת. לכן זהו מקור ההלכה המוסכמת על הכל "התירו סופן משום תחילתן". הלכה זו היא הבסיס להיתר ההלכתי של אנשי מערכת הבטחון וכמובן של אנשי מערכת הרפואה, החוזרים לביתם בתום משמרתם. שהרי אם לא נתיר להם לחזור, יש חשש שלא ילכו בפעם הבאה. אם כך, החזרה היא "מכשיר מצוה" שלא ניתן לעשותו או להכינו מערב שבת. מדברי מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל, משמע שגם איסורי תורה נדחים בגלל דין זה ולכן מותר לרופא לחזור הביתה בשבת במכוניתו הפרטית, בסיום משמרתו. בשם הגר"י קנייבסקי פורסם שכך פסק גם ה"חזון אי"ש". (אורחות רבינו בעל ה"קהילות יעקב", כרך א', סי' ריג, עמ' קנה.)

לשניהם קדם ה"חתם סופר" (שו"ת, חת"ס, או"ח סי' ר"ג וחו"מ סי' קצ"ד). אומנם רק מרן הגר"ש ישראלי הצליח להסביר את שורש ההיתר מתוך הסוגיא.

נסיים בסיפור קצר ועדכני. באסרו חג פסח שנה זו, התקשר "לארץ חמדה" לפרויקט  "Ask The Rabbi" יהודי ובפיו השאלה הבאה:

ישראלי הנמצא בארה"ב ועובד כרופא בבית חולים שם. הוא שומר כמובן על הלכות יום טוב שני בפרהסיא (עיינו בשו"ת 'במראה הבזק': חלק א' תשובות מ ומא, חלק ב' תשובה לו ובחלק ה' תשובה נה - פירוט ההלכות למעשה). באותו יום פגש הרופא בבית החולים יהודי מקומי שהגיע יום קודם באמבולנס כמלווה לאביו שהיה במצב קריטי. לצערנו, באסרו חג בישראל - יום טוב שני בארה"ב, האב כבר לא היה זקוק לעזרתו של הבן. כיון שיהודי זה חייב בשמירת יום טוב שני, לא היה יכול להתקשר לרב ולשאול אם מותר לו לחזור חזרה לביתו. הרופא הישראלי הבטיח ליהודי המקומי לשאול עבורו והפנה את השאלה ל"ארץ חמדה".

התשובה לשאלתו הייתה: שיחזור לביתו עם נהג שאינו יהודי. את פרטי התשובה תוכלו למצוא בקרוב על אתר "ארץ חמדה" .

נסיים בברכה המסורתית בירושלים בימים אלה:

"קיץ בריא"!

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר