|
 שנת תשס"ט | שבת פרשת בהעלותךשו"ת "במראה הבזק": מי שהוחזק עד עתה כגוי וטוען שהוא יהודי - נאמנותו להינשא(מתוך ח"ב)
מקסיקו-סיטי, מקסיקו Mexico City, Mexico
אדר ב' תשנ"ב
מי שהוחזק עד עתה כגוי וטוען שהוא יהודי - נאמנותו להינשא
שאלה
לפני כשלוש שנים בערך הגיע למקסיקו בחור מרומניה עם קבוצת רקדנים. הבחור הזה יחד עם כמה אנשים מהקבוצה החליטו לברוח ולהימלט ובקשו חסות דיפלומטית מממשלת מקסיקו ונשארו כאן. הבחור מתחילת דרכו החזיק עצמו יהודי וקשר קשרי ידידות עם היהודים וגם קיבל עבודה אצל יהודים. לפני כמה חודשים הכיר בחורה יהודיה והחליטו על נישואים ובאו לפני. לבחור הזה אין שום מסמך שהוא יהודי. אמנם הוא הצהיר לפני שבבית שלו היו ידועים תמיד כיהודים, אע"פ שלא שמרו על שום מסורת יהודית, כרובם של בני קהילתו. גם חבריו הלא יהודים הצהירו בפני שהם מכירים אותו מנעוריו, ותמיד היתה המשפחה ידועה כיהודיה, וגם קראו אותו "יהודי", אף על פי שזה היה לו תואר גנאי, והוא הסכים על זה. וגם מסרו סימנים שיש בהם אמון על שורש משפחתו, כמו שמות מיוחדים ומנהגים שונים וכו'. אביו ואמו היו מתמיד קומוניסטים מובהקים שסבלו מעריקתו הרבה, והוא אבד כל קשר אתם ולמעשה אין לו שם שום אדם שיוכל לטפל ולבקש מסמכים מרומניה שיעידו על מצבו. האם אפשר לסמוך על זה שהחזיק את עצמו כיהודי כמה שנים מעת בואו לכאן? והאם אפשר להחשיב את עדות חבריו כמסיחים לפי תומם ועקב כך לסדר לו קידושין? כדאי לציין שזו היא שעת הדחק והזמן לוחץ, כי הזוג עומד בין כך ובין כך על הנשואין גם אם לא יהיו כדמו"י. כדאי גם לציין שקיימת תקנה בקהילתנו לא לגייר אף אדם. תשובה
כלל אמרו בפוסקים - מי שבא לפנינו ואומר, ישראל אני, נאמן, ואין צריך להביא ראיה על כך1. אמנם, לדעת רוב הפוסקים זהו במקום שלא הוחזק לנו עד עתה כנכרי, ולא נודע לנו מצבו. אבל במקום שהוחזק עד עתה כנכרי, שכן עושה מעשה עכו"ם הוא, בזה יצטרך להביא ראיה על יהדותו ולא די בנאמנותו, ואם לא יביא ראיה יצטרך גיור כדת וכדין2. ובנדון שאלתך, יש להסתפק אם זה נקרא "לא הוחזק כנכרי" ולהאמינו בדבריו, שהרי מחד גימא עושה מעשה עכו"ם הוא, וכדבריו - שלא שמרו על שום מסורת יהודית, ואולם מאידך, כל השנים החזיקו הוא ומשפחתו עצמם כיהודים, וכן בבואו לכאן יצר קשרים עם יהודים, דבר המראה שאין מעשיו כעכו"ם, דאי-שמירת תורה ומצוות אינה נובעת מהיותו עכו"ם, אלא הוא כשאר תינוקות שנשבו. (ומכל שכן, אם בא מיוזמתו לפני הרב כדי לערוך להם חופה וקידושין כדת משה וישראל, דבר המעיד על אמינות דבריו)3. על כן נראה שאם הבחור הוא מהול, יש לצרף את זה ליתר סימני נאמנותו ולהאמינו ללא דבר נוסף, אך אם איננו מהול, כפי שנראה משאלתך, יש להצריכו למול את עצמו בפני בית-דין מוסמך ולכוון בשעת המילה לשם גיור וגם יש להטבילו לשם גיור לחומרא. ואף על פי שציינת, שבקהילתכם קיימת תקנה שלא לגייר, אין הצעתנו בכלל זה, שהרי יש סבירות גדולה שאכן הוא יהודי4. ________________________________________________________________________ 1 לשונו של ר"ן בחידושיו לפסחים (ג ע"ב) ובסוגיה יבמות (מז ע"א) בראשונים. ועיין באורך בשו"ת "במראה הבזק" (ח"א תשובה פב, יא 3 במהדורה ראשונה) במקורות הדין וטעמיו. 2 שו"ת "אחיעזר", (ח"ג סי' כז) ו"אגרות משה" (אבן העזר, ח"א סי' ח). 3 באשר לעדותם של הנכרים על יהדותו, שציינת בשאלתך, יש להסתפק, אם היא בגדר מסיח לפי תומו מן הטעמים הבאים: א. אם הם נשאלו על-ידי הרב, אם פלוני הוא יהודי, והם השיבו. ועיין שו"ע (אבן העזר סי' יז, טו בדברי רמ"א) ועיין באורך "אוצר הפוסקים" שם. ב. מכיוון שהם באו לפני הרב להעיד, הרי שזה נקרא מתכוון להעיד. ועיין שו"ע שם ובדברי ה"באר היטב" (ס"ק מא) וב"פתחי תשובה" (ס"ק ס), ועיין באורך "אוצר הפוסקים" (שם ס"ק קג). ג. נראה שמכיוון שחבריו יודעים על כך שנישואיו ליהודייה תלויים בכך - אין זה מסיח לפי תומו, ועיין באורך ב"אוצר הפוסקים" (שם ס"ק קד וקה), ועל כן לא ראינו להסתמך על עדותם כראיה ליהדותו, ללא הדברים המוזכרים בגוף התשובה, ומכל שכן שלא מצינו לסמוך על מסיח לפי תומו רק לעניין עגונה, ולא כראיה על יהדות, וכפי הנראה מתשובתו של הגר"מ פיינשטיין הנ"ל. 4 שכן טעמי התקנה לא שייכים כלל בגיור לחומרא, עיין "משפטי עוזיאל" (בשאלות הזמן, סי' סא) וב"אגרות משה" (יורה דעה ח"ג סי' קו) שמציינים תקנה מעין זו שלא לגייר בקהילות נוספות. הנימוקים המוזכרים שם לתקנה זו לא שייכים בגיור לחומרא.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
בהעלותך תשס"ט
בהעלותך תשס"ט
