שנת תש"ע | שבת פרשת לך לך

שו"ת במראה הבזק: שיתוף פעולה ועבודה בבית ספר המשותף לכל התנועות

(מתוך ח"ה)

אריזונה, ארה"ב Arizona, USA

אדר תשס"א

שיתוף פעולה ועבודה בבית ספר המשותף לכל התנועות

שאלה

אני משמש ברבנות מקומית כשליח מישראל. הגענו לעיר לפני כמה חודשים.

בעירנו קהילה יהודית גדולה, הרוב המוחלט לא קשור לשום זרם יהודי. ישנן קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות יחסית גדולות. הקהילה האורתודוקסית היא קטנה.

מבחינת חינוך: יש בית ספר דתי אחד עד כיתה ח' (ובו לומדים גם תלמידים שאינם דתיים) וישנם עוד 2 בתי ספר של זרמים אחרים.

כשזה נוגע לתיכון הסיפור שונה מאוד. ישנו תיכון של חב"ד מאוד קטן (בערך 20 תלמידים) וזהו. המשפחות הדתיות ברובם שולחות את ילדיהם למדינות אחרות. מי שלא מעוניין לשלוח את ילדיו לפנימייה שולח אותם לבית ספר ממלכתי (לא יהודי). המצב עוד יותר גרוע בכך שיש הורים ששולחים את ילדיהם לבית ספר קתולי דתי כדי לקבל חינוך טוב!

עכשיו מתגבש פה תיכון יהודי שנועד לתת מענה לבעיה החינוכית. מי שעומד בראשו הוא בן אדם דתי שהביאו במיוחד כדי לנהל את התיכון. התיכון מיועד לכל הזרמים ביהדות. המנהל החליט שכל אחד מהתלמידים יוכל להתפלל איך שהוא רגיל – יהיה מנין עם מחיצה (לדתיים) ויהיה מניין בלי מחיצה. וכך הוא גם בנה את המערכת הלימודית – ישנו מסלול למתקדמים (דתיים) וישנו מסלול רגיל. במסלול הרגיל ילמד רב רפורמי והמנהל רוצה שאני אלמד במסלול המתקדם. מצד אחד יש פה אפשרות לעסוק בהמון קירוב ומצד שני זה לעבוד בבית ספר ש"נותן לגיטימיות" לזרמים האחרים ע"י זה שמאפשר חופש תפילה וכדומה. (יש לציין שהבניין הזמני – שנתיים – ממוקם על יד בית הכנסת הרפורמי).

השאלה שלי מתחלקת ל- 3 חלקים:

1. האם במצב הנוכחי ניתן ללמד שם (והאם יש הבדל באיזה מסלול אלמד).

2. אם לא ניתן ללמד במצב הנוכחי מה צריך להשתנות ע"מ שאוכל ללמד ?

3. אם ניתן ללמד שם מהם הקווים האדומים שעלי לנקוט בהם כמייצג את היהדות האורתודוקסית?

תשובה

שאלתך איננה שאלה שניתן להשיב עליה מבחינה רק הלכית טהורה. השיקולים הציבוריים הם אלה שצריכים להכריע, וגם זו הלכה.

אתם הגעתם לעיר לפני כמה חודשים ולכן איננו בטוחים שאתם כבר יכולים לקבל החלטה כל כך חשובה וודאי שמכאן קשה עוד יותר להכריע בכגון דא.

מכיוון שבעירכם רב העוסק בהפצת תורה והחזקת היהדות בעיר זה שנים מרובות, כל החלטה צריכה להיות בתיאום עמו ובהסכמתו המלאה.

ברור שצריך לעשות כל מאמץ "כדי שלא ידח ממנו נידח...", מה עוד שלא ברור, שבית-ספר כזה יחזק את התנועה הרפורמית אף כי המבנה הזמני קרוב דווקא ל"טמפל" שלהם.

להלן עקרונות-יסוד הלכיים למצב שכזה:

יש להשתדל מאוד ליצור מסגרת חינוכית נפרדת לילדים האורתודוקסים.

כאשר אין אפשרות ליצור מסגרת שכזו, ואם לא תוקם מסגרת אורתודוקסית בתוך בית ספר משותף לכל הזרמים, יש חשש שהילדים האורתודוקסים ילמדו בבתי-ספר שאינם יהודים כלל¹, ראוי לסייע בהקמת המסגרת האורתודוקסית, בתוך בית הספר המשותף במיוחד כשיש חשש, שאם תוקם ואתה לא תלמד בה, תיעשה המלאכה ע"י מי שאינו שומר מצוות.

ואולם יש להקפיד על התנאים הבאים:

א. שתהיה לך (או לסמכות תורנית אחרת) עצמאות מוחלטת בקביעת תכני הלימוד והתפילה².

ב. המלמד את הילדים שבזרם האורתודוקסי לא ילמד את הילדים שבזרמים האחרים, כי בכך יש משום חשש למתן לגיטימאציה בעיני הילדים האורתודוקסים³ לחינוך שאיננו מחויב להלכה למסורת וליסודות האמונה.

_________________________________________________________________

[1] אף על פי שב"אגרות משה" (יורה דעה ב, סי' קז') כתב שהמלמד אצל הקונסרבטיבים, אין רוח חכמים נוחה הימנו, אלא שמותר לפרנסה, המקרה שלנו שונה משתי סיבות: (א) כאן אין המוסד שייך לזרם הקונסרבטיבי, והמורה אינו מלמד קונסרבטיבים אלא אורתודוקסים. (ב) כאן יש חשש לחינוכם של ילדים אורתודוקסים שבלא מסגרת זו ילמדו אצל גויים, וזהו פיקוח נפש רוחני, ובמקרה זה התיר ב"אגרות משה" (אבן העזר ד, סי' כו ג) אף ללמד ילדים שעברו גיור רפורמי, וללמד בנים ובנות קטנים יחד (יו"ד ב סי' קד), מה שאין כן שם שהילדים הם מלכתחילה קונסרבטיבים.

2 "אגרות משה (יורה דעה" ח"א קלט; ח"ב סי' קו – קז).

3 "אגרות משה" (יורה דעה" ח"א סי' קלט). במקום אחר (יורה דעה ח"ב סי' קא) כותב בעל "אגרות משה" שאף כי אין איסור מפורש לקיים את הלימוד בבניין בית הכנסת הרפורמי או סמוך לו, יש להימנע מכך מסיבות חינוכיות, ובנדון דידן שמדובר על שכנות זמנית, ניתן להקל, אך יש להשתדל שהמיבנה הקבוע לא יהיה סמוך לבית-הכנסת הרפורמי.

לראש העמוד