שנת תש"ע | שבת פרשת ויחי

פרשת השבוע: שמעי בן גרא, זכאי או חייב?

בהפטרת פרשת ויחי מצווה דוד המלך על בנו שלמה, למצא את הדרך לפגע בשמעי בן גרא, בן הימיני. וז"ל הכתוב:

"וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא בֶן הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם וְהוּא יָרַד לִקְרָאתִי הַיַּרְדֵּן וָאֶשָּׁבַע לוֹ בַיקֹוָק לֵאמֹר אִם אֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב:וְעַתָּה אַל תְּנַקֵּהוּ כִּי אִישׁ חָכָם אָתָּה וְיָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה לּוֹ וְהוֹרַדְתָּ אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל" (מלכים א ב' ח-ט).

נשאלת השאלה האם צדק דוד המלך בהוראה זו בצוואתו?

חז"ל מזהים את שמעי בן גרא משבט בנימין עם שמעי נוסף משבט בנימין, המופיע בתנ"ך. ברשימת היוחסין של מרדכי היהודי, שחי מאות שנים מאוחר יותר בשושן הבירה, תחת שלטון פרס ומדי אנו מוצאים:

"אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי" (אסתר ב' ה).

הכינוי "אִישׁ" במקרא שמור לאנשים בעלי אישיות מיוחדת. שמעי זכה גם לתואר המאוד מכובד "רִאשׁוֹן לְכָל בֵּית יוֹסֵף" (שמואל ב י"ט כא) , אם אכן כך, השאלה אם דוד נתן ציווי נכון לבנו, חוזרת בכל תוקף.

חז"ל נחלקו בשאלה זו. הגמרא במסכת מגילה מקשה על הפסוק המיחס את מרדכי:

"קרי ליה יהודי – (אִישׁ יְהוּדִי) אלמא מיהודה קאתי (משמע שהוא משבט יהודה), וקרי ליה ימיני (אִישׁ יְמִינִי) - אלמא מבנימין קאתי! - ...ורבנן אמרי: משפחות מתגרות זו בזו, משפחת יהודה אומרת (הנס בזכותנו): אנא גרים דמתיליד מרדכי, דלא קטליה דוד לשמעי בן גרא (מרדכי נולד בזכות דוד שלא הרג את סבו). ומשפחת בנימין אמרה: מינאי קאתי (הנס בזכותנו , מרדכי ממשפחתנו). רבא אמר: כנסת ישראל אמרה לאידך גיסא: ראו מה עשה לי יהודי ומה שילם לי ימיני, מה עשה לי יהודי דלא קטליה (שלא הרג) דוד לשמעי, דאיתיליד מיניה (שנולד ממנו) מרדכי, דמיקני ביה המן (שהתגרה בהמן וגרם לקנאתו). ומה שילם לי ימיני - דלא קטליה (שלא הרג) שאול לאגג, דאיתיליד מיניה המן, דמצער לישראל" (דף יב ע"ב/ דף יג ע"א).

רבנן משבחים את דוד שלא הרג את שמעי בשני המפגשים שלהם. הראשון ליד בחורים, עם עזיבת ירושלים בזמן מרד אבשלום (שמו"ב טז) והשני ליד הירדן בדרך חזרתו של דוד לירושלים אחרי כשלון המרד (שם י"ט). משמע מכך שהציווי להוריד "אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל" לא היה לרוחם. מקור נוסף התומך בגישה זו  נמצא במסכת ברכות:

"אמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: לעולם ידור אדם במקום רבו, שכל זמן ששמעי בן גרא קיים לא נשא שלמה את בת פרעה".

משמע שלדעתם הריגתו של שמעי וקיום צוואת דוד היא שגרמה להתדרדרות הקשה שארעה כתוצאה מנישואיו של שלמה עם בת פרעה. לעומת זה לדעת רבא דוד היה צריך עוד בחייו להרוג את שמעי, כך לא היה נולד מרדכי שהתגרה בהמן והביא יחד עם סבו שאול שלא הרג את אגג, סכנה גדולה על עם ישראל.

יתכן ושרש המחלוקת ביניהם היא בשאלה אם היה מותר לדוד להרוג את שמעי כאשר ברח מירושלים בזמן מרד אבשלום. דוד נמשח כמלך על ידי שמואל וקיבל אישור לכך גם מהעם. תחילה הומלך על ידי העם על שבט יהודה (שמו"ב ב) ואחר כך הומלך על כל ישראל (שם ה'). האם העם יכול לקחת בחזרה את ה"מנדט"? לדעה הראשונה כן ולכן יש לשבח את דוד על שעמד בנסיון ולא הרג את שמעי בזמן המרד, כי אכן בתקופה זו כשהעם מרד נשללו סמכויותיו כמלך גם מבחינה הלכתית. לעומת זה לדעה השניה כיון שדוד גם נמשח וגם קיבל הכרה מהעם, המרד איננו חוקי וממילא יש לבקרו על כך שלא הרג את שמעי, שצאצאו כמעט והביא אסון ח"ו על עם ישראל.

גם מפרשיה זו נוכל ללמוד הלכות שלטון ודמוקרטיה מפי חכמים.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר