English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשע"ד | שבת פרשת ויקהל

ויקהל | כ"ב אדר א תשע"ד | 22/02/2014

פרשת השבוע: על רוח, חומר, אמנות, גבולות ומשמעותם

בתחילת פרשת ויקהל, חוזרת התורה על הציווי האלקי, לשתף בבניית המשכן גם את בצלאל בן אורי משבט יהודה ואת אהליאב בן אחיסמך ממטה דן. וז"ל הכתוב: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא יְקֹוָק בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה: וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה: וְלַחְשֹׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחֹשֶׁת: וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ לַעֲשׂוֹת בְּכָל מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת: וּלְהוֹרֹת נָתַן בְּלִבּוֹ הוּא וְאָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה דָן: מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת לֵב לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ וְאֹרֵג עֹשֵׂי כָּל מְלָאכָה וְחֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת" (שמות לה ל-לה).

חמדת דף היומי: כיצד פועלת דופן עקומה בסוכה

במשנה בסוכה דף יז ע"א מובאים שני דינים מרכזיים: א. סכך הרחוק ג' טפחים מהדפנות פוסל את הסוכה בגלל הפסק האויר. ב. סכך פסול הצמוד לדופן עד אורך ד' אמות ואחריו סכך כשר כשיעור סוכה לפחות, הסוכה כשרה יוצאים ידי חובת סוכה בישיבה תחת הסכך הכשר. בגמרא שם מוסבר ההבדל: הסכך הפסול נחשב כ דופן עקומה - עד ארבע אמות אומרים שהדופן עקומה והסכך הפסול הוא בעצם המשך של הדופן ולכן הסוכה כשרה. כשיש אויר בין הסכך לדופן יותר מג' טפחים יש הפסק בין הסכך לדפנות והסוכה פסולה. מה המקור לדין של דופן עקומה - בגמרא מסכת סוכה דף ו ע"ב מבואר שדין דופן עקומה הוא הלכה למשה מסיני. כיצד דופן עקומה מכשירה את הסכך הפסול - רש"י (ד"ה פסולה) והר"ן (דף ב ע"א מדפי הרי"ף ד"ה בנה) מבארים שאנו רואים את הגג הפסול כהמשך של הדופן, ולכן הסוכה כשירה. כשיש אויר (יותר מג' טפחים) בין הסכך לדופן, החלק של האויר לא יכול להחשב כחלק מהדופן ולכן הסוכה פסולה.

ארץ אגדה: פסל מיכה – השקפת עולם מתמידה

בסוף ספר שופטים (יז-יח) מסופר על מיכה מהר אפרים שקיבל מאמו כסף לעשות פסל. נער לוי שיצא מבית-לחם-יהודה הגיע לביתו, ומיכה מינה אותו לכהן במקדש שבו הציב את הפסל. לאחר זמן בני דן יצאו לנחול נחלה בצפון הארץ, וכשהם עברו דרך בית מיכה הם נטלו עימם את הנער הלוי ואת הפסל, והציבו את הפסל במקדש שהם הקימו בנחלתם. ובסיום הפרשיה מסופר (שם, יח, ל-לא): "וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי דָן אֶת הַפָּסֶל וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי עַד יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ: וַיָּשִׂימוּ לָהֶם אֶת פֶּסֶל מִיכָה אֲשֶׁר עָשָׂה כָּל יְמֵי הֱיוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים בְּשִׁלֹה:" בתלמוד הירושלמי (ברכות פ"ט ה"ב, דפים סד-סה) מבואר ש"יוֹם גְּלוֹת הָאָרֶץ" שמוזכר בכתוב כוונתו לגלויות שבסוף ימי בית ראשון, והירושלמי מספר שאותו נער לוי האריך ימים, וכשדויד ראה שהוא אוהב ממון, דויד שידל אותו לחזור בתשובה ומינה אותו על האוצרות. אך לאחר מכן שלמה העבירו מתפקידו, ולכן הלוי הזה חזר לסורו להיות כהן לעבודה זרה.

שו"ת במראה הבזק: בנים לאב יהודי, חברותם בקהילה

בקהילתנו הקטנה והרחוקה אנו מנסים להציל צאצאים לאב יהודי ואם גויה. כולם מסכימים לעובדה שהם אינם יהודים על פי ההלכה, ולכן לפני שהם יתגיירו הם אינם יכולים לקחת חלק פעיל בדברים שצריך בשבילם להיות יהודי, כגון השלמת מנין וכדומה. לעומת זאת, כדי לקרבם אנו מאפשרים להם להיות חלק מהקהילה כגון להשתתף בבחירת הנשיא או להיות חברי ועד. כרב הקהילה הם ביקשו ממני חוות דעת הלכתית בנושא. אודה לכם על תשובתכם.

לרפואה שלימה ומהירה

בתוך שאר חולי עמו ישראל

יוסף מרדכי שמחה בן בינה
*

אליהו בן שרה זלדה כרמל
*

רחלי בת רוזי בוסקילה

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה סבג

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

לע"נ

שמואל רוזנהק ז"ל

נלב"ע ו' באייר

תשע"ג

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.