English | Francais

Search


שנת תשע"ו | שבת פרשת כי תבוא

כי תבוא | כא אלול תשע"ו | 9/24/2016

פרשת השבוע: וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת – "פשט" חדש

"וְהָיָה בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד: וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ: ...וְכָתַבְתָּ עַל הָאֲבָנִים אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בַּאֵר הֵיטֵב" (דברים כ"ז, ב-ח). קולמוסים רבים נשתברו בפירוש הציווי שבפסוקים אלה. מה נכתב על האבנים? בחז"ל הובאו שלשה פירושים: א. כפשוטו, כל התורה נכתבה על האבנים ולא רק בעברית אלא בשבעים לשון (רש"י). ב. דעת רשב"י (ע"פ הכתוב בספר יהושע), שרק ספר דברים נכתב. ג. דעת רבי יוסי, שרק דברים שקשורים לאומות העולם נכתבו על האבנים (כנראה בשבעים לשון), כמו הפסוקים העוסקים בקריאה לשלום.



חמדת האינציקלופדיה התלמודית: רפואה והלכה - שוטה

שוטה הוא מי שמתנהג בצורה חריגה מהמקובל [1]. שורש המושג הוא מלשון סוטה, מפני התנהגותו החריגה, או מלשון 'שוט', מפני שדרכו של השוטה לשוטט ברחובות. בלשון המקרא משמשים מספר מושגים לתיאור מי שמתנהג בצורה חריגה ביותר: משוגע או שגעון [2] - דוד המלך נהג בשגעון [3], שגעון כתיאור לעונש על חטאים [4], ושגעון כתיאור להתנהגותם השונה מהמקובל של נביאי אמת ונביאי שקר [5]; מתהולל [6]; תמהון (לבב) [7]; רוח רעה [8]; רוח עועים [9]; מתלהלה [10]. המושג שוטה הוא מושג תלמודי, שלא מופיע כלל במקרא. בלשון חז"ל נקרא השוטה גם בר-שטיא [11], בעל רוח רעה [12], בעל רוח תזזית [13], משתולל [14], משועמם [15], מטורף הדעת [16], תרדא או תררא [17], ותונבא [18]. משתפה הוא מי שהבריא משטותו [19]. בלשון המודרנית נקרא השוטה בשם חולה נפש או חולה רוח. לעתים משמש הביטוי שוטה במובן של טיפש [20], וסכל [21]. באופן מושאל משמש המושג שוטה כדבר הגדל בר [22], כהתנהגות פראית [23], או כהתנהגות חריגה בין בעלי חיים [24].

ארץ אגדה: תלמידי רבי עקיבא והקשת

במסכת יבמות (דף סב, ב) מובא: "אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא ר' עקיבא אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם ר' מאיר ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה. תנא: כולם מתו מפסח ועד עצרת. אמר רב חמא בר אבא, ואיתימא ר' חייא בר אבין: כולם מתו מיתה רעה. מאי היא? אמר רב נחמן: אסכרה". בתשובות הגאונים (שערי תשובה, רעח) מובא שנהגו שלא לכנוס אשה בין פסח לעצרת כמנהג אבלות על תלמידי רבי עקיבא שמתו. מנהג זה מוזכר גם בהלכות רי"ץ גיאת1 שחי בספרד בסמוך לאחר תקופת הגאונים. אך המאירי שחי בפרובנס כמאתיים שנה אחריו, מביא מנהג אחר, וז"ל (יבמות דף סב,ב): "... ותלמידים אלו הוזכר כאן שכלם מתו מפסח ועד עצרת, וקבלה ביד הגאונים שביום ל"ג בעומר פסקה המיתה, ונוהגים מתוך כך שלא להתענות בו, וכן נוהגים מתוך כך שלא לישא אשה מפסח עד אותו זמן"



Dedication

רפואה שלימה
בתוך שאר חולי ישראל

לאלחנן בן עדינה 

לאורית בת מרים

 

לע"נ

ר' אליהו כרמל ז"ל

נלב"ע

ח' באייר תשע"ו


לע"נ

יחזקאל צדיק ז"ל

נלב"ע

י"א באייר תשע"ו


מש' ארץ חמדה' אבלה

על מותו של חברנו האהוב

הרב ראובן אברמן זצ"ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

איש תורת אמת שגורה בפיו

מחנך דגול

ואיש המעלה מכל הבחינות.


לע"נ

מרת סוזי (שרה)

ונגרובסקי ע''ה

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד


לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט


לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

סבג ז"ל


לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל


לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י"ז בסיוון תשע"ד


לע"נ

הנופלים במערכה

על הגנת המולדת הי"ד

Hemdat Yamim

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).

שם פרטי:
שם משפחה:
דואר אלקטרוני:
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.