English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשע"ז | שבת פרשת מקץ

מקץ | ב טבת תשע"ז | 31/12/2016

פרשת השבוע: יֶשׁ שֶׁבֶר ויש אחדות

עם עלייתו של יוסף לשלטון במצרים מגיע השבר בין האחים לשיא חדש. התורה מדגישה זו בדרך מעניינת: "וְהָרָעָב הָיָה עַל כָּל פְּנֵי הָאָרֶץ וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:וְכָל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף כִּי חָזַק הָרָעָב בְּכָל הָאָרֶץ: וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו לָמָּה תִּתְרָאוּ: וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת:וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם: וְאֶת בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף לֹא שָׁלַח יַעֲקֹב אֶת אֶחָיו כִּי אָמַר פֶּן יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן: וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים כִּי הָיָה הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן: וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ הוּא הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה: וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וַיַּכִּרֵם וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם וַיֹּאמְרוּ מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר אֹכֶל" (בראשית פרק מ"א נו-נז, מ"ב א-ז).

חמדת האינציקלופדיה התלמודית: הפרשה בהלכה - חנוכה

הערך חנכה באנציקלופדיה התלמודית (כרך טז) משתרע על פני 130 טורים, כשישית מהכרך. הוא עוסק במספר הימים ובטיבו של החג; בנס פך השמן, ובכלל זה בקושית הבית-יוסף המפורסמת (למה 8, הרי השמן שמצאו הספיק ליום אחד, ואם כן היה הנס 7 ימים בלבד?). מצות נר חנוכה נידונית לפרטיה, החל במספר הנרות (החיוב וההידור), הברכות, ההדלקה (מהי המצוה? הדלקת הנר או הנחתו? מאיזה צד מתחילים להדליק?), מקומה (בחצר / בפתח הבית / בחלון / על השולחן, בחדר השינה או בחדר האוכל, מי שאין לו בית ומאידך מי שיש לו כמה פתחים), זמנה (סוף השקיעה, תחילתה ואולי לפניה, מתי כלתה רגל מן השוק? מה קודם בערב שבת – נר חנוכה או נר שבת, ומה במוצ"ש – נר חנוכה או נר הבדלה?), הדליק ואח"כ כבה, השמנים והפתילות, איסור ההשתמשות, וההדלקה מנר לנר.

חמדת האינציקלופדיה התלמודית: רפואה והלכה - שכרות

מתוך: א. שטינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, מהדורה חדשה תשס"ו, כרך ז, ערך שכור, טורים 624 - 662 וַיִּשְׁתּוּ וַיִּשְׁכְּרוּ עִמּוֹ [בראשית מג לד] פרשנות המקרא שבת קלט א: 'וישתו וישכרו עמו' - א"ר יוסי ב"ר חנינא, מיום שפירש יוסף מאחיו לא טעמו טעם יין, דכתיב וישתו וישכרו עמו, מכלל דעד האידנא לא. רש"י: 'וישכרו עמו' - ומיום שמכרוהו לא שתו יין, ולא הוא שתה יין, ואותו היום שתו. חזקוני: 'וישכרו עמו' - שעדיין לא גזרו על סתם יינם. רבינו בחיי: 'וישתו וישכרו עמו' - באותו יום, כי מיום שמכרוהו לא שתו יין עד אותו יום, וגם הוא לא שתה, וכן תורה מלת "עמו", וזה שכתוב: (בראשית מט, כו) "נזיר אחיו". רש"ר הירש: 'וישתו וישכרו עמו' - "עמו" השתכרו; ודאי לא שתו ללא גבול, שתו כמנהגו של עולם ("וישתו"), אך גם המעט הזה היה יותר ממנהגם. אם כי עד כה לבם לא נקפם, הרי הצער לא עזבם, ומיום פרידת יוסף התנזרו מהיין. אפשר גם להעלות על הדעת שיוסף רצה להביא אותם לידי התבשמות - מה, שאלמלא כן ודאי לא היו מניחים לו לשים גם הפעם את כספם באמתחתם.

שו"ת במראה הבזק: גר כדיין בבית דין העוסק בגירושין

האם גר שאביו יהודי יכול להיות דיין בדיני גיטין?

לע"נ

ר' אליהו כרמל ז"ל

נלב"ע

ח' באייר תשע"ו

לע"נ

יחזקאל צדיק ז"ל

נלב"ע

י"א באייר תשע"ו

לע"נ
הרב שלמה מרזל זצ"ל
,חבר הנהלת 'ארץ חמדה'
נלב"ע י' באייר תשע"א

מש' ארץ חמדה' אבלה

על מותו של חברנו האהוב

הרב ראובן אברמן זצ"ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

איש תורת אמת שגורה בפיו

מחנך דגול

ואיש המעלה מכל הבחינות.

לע"נ

מרת סוזי (שרה)

ונגרובסקי ע''ה

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

סבג ז"ל

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י"ז בסיוון תשע"ד

לע"נ

הנופלים במערכה
על הגנת המולדת הי"ד

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.