English | Francais

Search


שנת תשפ"ג| שבת פרשת תולדות

תולדות | ב כסלו תשפ"ג | 26/11/2022




ארץ אגדה: האם מותר לאילפא לקפוץ למים

במסכת תענית (דף כא,א) מובא מעשה בחכם בשם אילפא, וז"ל המעשה בתרגום חופשי: "אילפא ורבי יוחנן היו לומדים תורה, וחיו בדוחק גדול מאוד. אמרו נלך ונעשה עסק לצורך פרנסתנו, ונקיים בנפשנו את המקרא: "אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן..." (דברים טו,ד). הלכו וישבו תחת כותל רעוע וכרכו את פיתם במיני מאכל. באו שני מלאכי השרת, ושמע רבי יוחנן שאמר מלאך אחד לחברו, נפיל עליהם כותל זה - ונהרגם, לפי שמניחין חיי עולם (את העיסוק בתורה שהיא נצחית ומלווה את האדם לחיי עולם הבא), ועוסקין בחיי שעה (עוסקים בפרנסתם, שהיא לצורך חיי עולם הזה, שהם חיי שעה זמניים). אמר לו המלאך השני: הניחם, כי יש בהם אחד, שתעמוד לו השעה (שיעלה לגדוּלה). רבי יוחנן שמע את דברי המלאכים, ואילו אילפא לא שמע. אמר לו רבי יוחנן לאילפא: האם שמע אדוני דבר מה? ענה לו אילפא: לא. אמר רבי יוחנן בליבו: אם אני שמעתי ואילפא לא שמע, יש להסיק שלי תעמוד השעה. אמר רבי יוחנן לאילפא: אחזור ואקיים בנפשי את המקרא: "כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ" (דברים טו,יא). רבי יוחנן חזר למקומו, ואילו אילפא לא חזר והמשיך בדרכו להשגת פרנסה. עד שחזר אילפא ממסעו - מלך רבי יוחנן (נעשה ראש הישיבה ונתנו לו הצבור ממון להתפרנס ממנו. רש"י). אמרו האנשים לאילפא: אם היית נשאר כאן ויושב ולומד, וכי לא היית אתה מולך?! (שמתחילה היה אילפא בקיא יותר מרבי יוחנן. רש"י). הלך אילפא והעמיד עצמו בגובה תורן ספינה והכריז ואמר: אם יבוא מישהו וישאלני על ברייתא ששנו רבי חייא ורבי אושעיא, ולא אמצא לה מקור במשנה, אפיל את עצמי מן התורן – ואטבע! בא 'ההוא סבא' (אותו סבא), ושנה לו את הברייתא הזו: 'המפקיד את ממונו ביד שליש (נאמן) ואומר: "לאחר מותי, תנו שקל לבניי כל שבוע (לצורך פרנסת השבוע)", והם ראויים מחמת צרכיהם המרובים לתת להם סלע (שני שקלים) - נותנין להם סלע. ואם אמר בלשון זו: "אל תתנו להם לבני אלא שקל בשבוע", משמעות הדבר היא שיתנו להם בכל ענין רק שקל - ולכן אין נותנין להם אלא שקל...'. אמר לו אילפא: מה ששנינו בברייתא זו, שאף שאין די להם בפחות מסלע, בכל זאת נותנים להם רק שקל, שיטת רבי מאיר היא שאמר: 'מצוה לקיים דברי המת' (כמובא במשנה במסכת כתובות פ"ו מ"ז שנאמר בה: 'יעשה השליש מה שהושלש בידו דברי רבי מאיר')."



Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה
של
ניר רפאל בן רחל ברכה
ישראל בן רבקה
מאירה בת אסתר
טל שאול בן יפה
אריה יצחק בן גאולה מרים
נטע בת מלכה
נהוראי בן רבקה נמיר
שי בת הלל
רבקה בת שרה בלה
ר' יצחק בן בריינדל גיטה
עובדיה בן אסתר מלכה
חווה רָאנְלָה בת פָיילָא
הילל בן תמר שפרה

ירחמיאל בן זלאטה רבקה
יוסף בן אורית
בתוך שאר חולי עם ישראל

 

לעילוי נשמת:

 

הרב יהושע רוזן זצ"ל

ט"ו באדר א' תשפ"ב

 

מר משה וסרצוג ז”ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

כ' תשרי תשפ"א


מר שמואל וגב' אסתר שמש

י"ז בסיוון תשע"ד /כ' באב תשע"ז


הרב אשר וסוזן וסרטיל
ט"ז בכסלו/ אלול תש"פ

 מר זליג ושרה ונגרובסקי
כה בטבת תשפ"ב /י' בתמוז תשע"ד

ר' מאיר וגב' שרה ברכפלד

(שרה - ט"ז בטבת תש"פ)

 

רבי יעקב בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

הרב ראובן וחיה לאה אברמן

ט' בתשרי תשע"ו/ כ' תשרי תשפ"ב

 

הרב שלמה מרזל

י' באייר תשע"א


ר' אליהו כרמל וגב' מלכה טויבע כרמל

ח' באייר תשע"ו / י"א במנחם-אב תשס"ט

 

סוזי בת עליזה כהן 
 כ"ד בחשוון תשע"ח

מר חיים משה בן קוקה יהודית כהן 
ז' בתשרי תשע"ה

הרב ישראל רוזן
י"ג בחשוון תשע"ח


 מר שלמה דוד בן זלמן ושרה אבנית

סיון תשע"ט

 

ר' אברהם וגיטה קליין 
י"ח באייר תשע"ט/ ד' אב


גב' לוריין הופמן


מר יצחק זאב טרשנסקי
כ״ח באדר תשפ"א


הרב שמואל כהן

שבט תשפ"א

 

גב' צפורה בת יונה דונייר

נלב"ע י"ב אדר א'

 

גב' לאה מאיר

נלב"ע כ"ז בניסן תשפ"ב

 

מר חיים לייב בן מיכאל קרייסל

ב' שבט

 

הרב ד"ר ג'רי האכביום

י"ח באדר ב' תשפ"ב

 

גב' ג'ולי קושיצקי

י"ט באדר ב' תשפ"ב

 

גב' בלהה בת ישראל מרמרוש

א' מנחם אב תשפ"א

 

הנופלים במערכה על הגנת המולדת הי"ד

Hemdat Yamim

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).

שם פרטי:
שם משפחה:
דואר אלקטרוני:
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.