שנת תשע"ה | שבת יום כיפור

חמדת הדף היומי: כמה חטאות חייב מי שעושה כמה מלאכות ביום כיפור?

התורה כותבת (שמות כ, י, דברים ה, יד) כי אסור לעשות 'כל מלאכה' בשבת. יחד עם זאת במקום אחר היא מציינת באופן פרטי (שמות לה, ג) שאסור להבעיר אש בשבת. הגמרא (יבמות ו ע"ב) מביאה את מחלוקת ר' נתן ור' יוסי, מדוע כתבה התורה את איסור ההבערה בשבת בלאו נפרד. דעה אחת היא ללמד שיש חילוק במלאכות, כלומר, שאם עשה שתי מלאכות בשבת חייב שתי חטאות, כיון שהתורה בעצם רצתה לומר שכל מלאכה שאדם עושה היא לאו בפני עצמו, בדומה להבערה שהיא לאו בפני עצמו. דעה שנייה היא ש'הבערה ללאו יצאת', כלומר, שהחידוש שנלמד מכך שהתורה כתבה זאת באופן נפרד הוא שאדם שמבעיר בשבת כלל אינו חייב חטאת כיון שבהבערה יש רק איסור לאו ואין כרת.

הגמרא במכות (כא ע"ב) מבארת כי דין חילוק המלאכות קיים רק לגבי דיני שבת, ואינו תקף לגבי יום טוב. לכן אדם שיעשה שתי מלאכות ביום טוב, יעבור רק על לאו אחד, וילקה פעם אחת בלבד.

הגמרא אינה מתייחסת לדין ביום כיפור כשאדם עושה כמה מלאכות בבת אחת, האם הוא עובר על איסור אחד, ויהיה חייב חטאת אחת, או שיהיה חייב שתי חטאות.

בשו"ת רמ"ע מפאנו (סימן קכג ד"ה וכי תימא) כתב בפשיטות שאין חילוק מלאכות ביום הכיפורים, וכתב שזה אחד הדברים ששבת חמורה בהם מיום הכיפורים. פני יהושע (שבת סז ע"ב במשנה) מסביר שכיון שהפסוק נאמר בשבת, אין ללמוד ממנו לגבי יום כיפור, כי שבת חמורה יותר, שיש בה איסור סקילה. וכן הוא מביא ראייה מכך שהרמב"ם כתב חילוק מלאכות רק לגבי שבת, עולה שאין חילוק מלאכות ביום כיפור. אמנם צל"ח (סנהדרין סג ע"א) מוכיח להיפך שמכך שלא כתוב בשום מקום ברמב"ם שאין חילוק מלאכות ביום כיפור, מוכח שגם ביום כיפור יש חילוק מלאכות¹. כמו כן שבת הוקשה ליום כיפור, וניתן ללמוד משבת שיש חילוק מלאכות גם ביום כיפור².

טורי אבן (מגילה ז ע"ב ד"ה הא) כותב שהשאלה אם יש חילוק מלאכות ביום כיפור תלויה בשאלה מאיפה לומדים את דין חילוק המלאכות בשבת. הגמרא אצלנו הביאה כמקור את הפסוק 'לא תבערו אש'. אמנם, הגמרא בשבת (ע ע"ב) מביאה שלשיטת ר' יוסי (הלומד מפסוק זה שהבערה ללאו יצאת) חילוק המלאכות נלמד מפסוק שנכתב לגבי חטאת: "ועשה מאחת מהנה" שממנו עולה שיש מקרה שבו עושים כמה מלאכות וחייבים על כל אחד חטאת. לכן דין זה יהיה תקף גם ביום כיפור, כי גם העובר עבירה בשוגג ביום כיפור חייב חטאת (לעומת העובר על יום טוב בשוגג שאינו חייב קרבן). אולם לשיטת ר' נתן שלומדים דין חילוק מלאכות בשבת מהבערה שהוא פסוק שכתוב לגבי שבת, דין זה לא יהיה תקף לגבי יום כיפור.

אמנם, רבי עקיבא איגר (מכות כא ע"ב) מבאר שלומדים משבת שיש חילוק מלאכות גם ביום כיפור, בלי תלות בלימוד שממנו לומדים בשבת. והסיבה שלא לומדים משבת ליום טוב אינה בגלל שאין לומדים מאיסור חמור לאיסור קל, אלא בגלל שאין להקיש בין שני דינים שונים: חילוק המלאכות בשבת הוא לחייב מספר קרבנות על מספר עבירות, ואילו חילוק המלאכות ביום טוב נדרש הוא כדי להלקות אדם כמה פעמים על כמה עבירות שעבר, ואין ללמוד הלקאות כפולות מקרבנות כפולים, כיון שיש להם דינים שונים. אבל ביום כיפור שחילוק המלאכות הוא לעניין חטאת וודאי שניתן ללמוד משבת, שיש חילוקי חטאות על מלאכות שונות.

בגליון ברוך טעם מוכיח מירושלמי (שבועות ג, ד) שאין חילוק מלאכות ביום כיפור שכתב: "הדא אמרה שאין אבות מלאכות ביום הכיפורים... אילו מי שעשה כולם בהעלם אחד כלום חייב? אלא אחת על כולן." ובצל"ח (שהובא לעיל) מבאר את הירושלמי באופן אחר.

המנחת חינוך (מצווה לב בתחילתה) כותב שיש גם נפקא מינה לחומרא מזה שאין חילוק מלאכות ביום כיפור, שבגלל שאין חילוק מלאכות, הרי שכל המלאכות נחשבות למלאכה אחת, לכן אם אדם עשה חצי שיעור ממלאכה אחת, והוסיף עליה חצי שיעור ממלאכה אחרת, כמו שקצר ודש חצי שיעור, חייב חטאת, למרות שלא עשה מכל מלאכה שיעור שלם, והוא הדין ביום טוב שאם עושה שני חצאי שיעור יעבור בלאו.

סיכום: לגבי שבת אדם שמבצע שתי מלאכות שונות, עובר על שתי עבירות שונות, וחייב שתי חטאות. לגבי יום טוב הגמרא ביומא אומרת שאדם שעושה כמה מלאכות לוקה רק פעם אחת. והאחרונים חלוקים בשאלה האם אדם שעושה כמה מלאכות ביום כיפור, חייב כמה חטאות או אחת.

  ____________________________

1 מעניין לציין שיש סתירה בין דברי רש"י מה היה קורה אילו לא היה דין חילוק מלאכות. רש"י בגמרא שלנו (יבמות ו ע"ב ד"ה לחלק) נוקט שאם לא היה דין חילוק מלאכות לא היו חייבים אפילו חטאת אחת, עד שיעברו את כל ל"ט המלאכות שנאמרו בשבת. ואילו רש"י בפסחים (ה ע"ב ד"ה שמע מינה) כותב שאם לא היה דין חילוק מלאכות היו חייבים על כמה מלאכות חטאת אחת.

לכן הצל"ח שהבין כפירוש רש"י ביבמות כותב שלא יתכן שלא היו כותבים את הדין שצריך לעבור על כל המלאכות על מנת שיתחייבו חטאת, ואילו הפני יהושע שהבין כפירוש רש"י בפסחים שבלעדי חידוש זה היה העובר על כמה מלאכות חייב רק חטאת אחת, כותב שלא יתכן שלא כתבו את הדין הזה, ולכן מסיק שהוא חייב גם על כמה עבירה חטאת אחת.

2 וכן הוכיחו אחרונים נוספים (קובץ על יד) מלשון הרמב"ם בהלכות שביתת עשור פ"א ה"ב שכל דבר שחייבים עליו חטאת בשבת, חייבים עליו חטאת ביום כיפור, ומזה נלמד שכמו בשבת, כך ביום כיפור יש חילוק מלאכות.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר