|
 שנת תשע"ו | שבת פרשת ויחישו"ת במראה הבזק: גיור בן מאומץ ע"י נכרית וכהן(מתוך ח"ה) מיזורי, ארה"ב Missouri, USA מרחשון תש"ס שאלה יהודי כהן חי עם גיורת "קונסרבטיבית" – בלתי מוכרת. בזמן האחרון החלו לחזור בתשובה והם שומרי מצוות אבל לא יהיו מוכנים להפרד בגלל כהונתו. האשה יודעת שגיור אורטודקסי לא ישפר מצבה. עכשיו הם רוצים לאמץ ילד לא יהודי ולגייר אותו. האם ניתן להענות לבקשתם? תשובה אמנם היה מי שטען, שבמקרה זה עדיף לגייר את האשה1, אבל רבו החולקים עליו שסוברים, שאין לגיירה, וכן נקטינן למעשה2. אם כבר אימצו ילד, נראה שבנסיבות שתוארו, דהיינו שהם כבר מנהלים בית על פי ההלכה3, אפשר לגייר אותו4. ומעיקר הדין לכאורה גם אין מניעה מלאפשר להם לכתחילה לאמץ ילד על דעת כן שאחר כך יגיירוהו5. עם זאת יש להדגיש שההלכה רואה "נישואין" כאלה בין כהן לבין אשה כמתואר כאיסור חמור6, ותובעת שייפרדו, ועל כן יש לשקול היטב, לפני שמחליטים בעניינים אלה, אילו צעדים עלולים לחזק את הקשר שביניהם, צעדים שבלעדיהם יש סיכוי שיתגרשו. כמובן מדובר כאן במצב מאוד עדין, ורק רב המכיר את המצב מקרוב יכול לשפוט, מה עדיף7 למעשה8. _______________________________ 1 שו"ת מלמד להועיל (ח"ג אהע"ז סי' ח'). הוא טוען שהאיסור לבעול נכרית הוא חמור מאיסור גיורת לכהן. אמנם גם הוא מודה שלאחר שתתגייר אין לקדש אותם בקידושין הלכתיים. 2 שו"ת אחיעזר (ח"ג סי' כ"ח), שו"ת פסקי עוזיאל בשאלות הזמן (סי' ס"ג אות ב'), שו"ת אגרות משה (כרך ד' אהע"ז ח"ב סי' ד', וכן כרך ו' יו"ד ח"ג סי' ק"ז), ושו"ת יביע אומר (ח"ב אהע"ז סי' ג'). האחיעזר טוען דהגירות באמת מרבה באיסורים שעליהם עוברים, והאגרות משה טוען שגירות כזאת - שבה האשה אינה מקבלת על עצמה את איסור הגיורת לכהן - לא חלה אפילו בדיעבד. ועיין שם ביביע אומר שמביא עוד טעמים שאין לגייר אותה. 3 ושעל כן אין חשש שמתנהגים כך רק לפנים וכוונתם היא לחזור לחיים חילוניים לאחר שבית הדין יגייר את הקטן. 4 גיור קטן מבוסס על דין "זכין לאדם שלא בפניו" (כתובות יא ע"ב) ועל כן מגיירים קטן רק אם הגיור ייחשב לו כזכות. דנו האחרונים אם גיורו של קטן שאינו עתיד לשמור מצוות נחשב כזכות או כחובה. בשו"ת בית יצחק (לגרי"י שמעלקיש, יו"ד ח"ב סי' ק אות יא) סובר דכן יש להגדיר גיור כזה כזכות, וכן היא נטיית "אגרות משה" (כרך ב יו"ד ח"א סי' קנח). ועיין עוד בשו"ת אחיעזר סי' כח. אמנם גם "בית יצחק" סבור (אהע"ז סי' כט אות יא) שבהכאי גוונא אין לגייר לכתחילה. ובשו"ת "דעת כהן" (סי' קמז ד"ה אבל, ובסו"ס קמ"ח ד"ה והאמת) כותב שיהיה חסרון של קבלת מצוות, מרכיב המעכב בתהליך גירות. ועוד עיין שם (בשו"ת דעת כהן, סי' קמ"ז ד"ה וחוץ) סיבות אחרות שלא לגייר ילד כשידוע שלאחר הגירות לא ישמור מצוות. מכל מקום, בנדון דידן שיש להניח שהבן כן ישמור מצוות לאחר גיורו, רואים בתשובות הנ"ל שכן אפשר לגיירו. ודלא כמשמעות השו"ת שרידי אש (ח"ב סו"ס צו ד"ה ועכשיו). 5 אמנם, אם מגיירים יש להקפיד להודיע לילד שהוא גר (ושיוכל למחות ביהדותו) לפני שמגיע לגיל בר (או בת) מצוה, ע' שו"ת אגרות משה (כרך ב יו"ד ח"א סי' קסב). 6 שו"ע אהע"ז סי' טז סעיפים א-ב. 7 ועו"ע שם בסוף תשובת האגרות משה (יו"ד ח"א סי' קס"ב) שכותב "ואם לעצתי תשמעו אין צריך להכניס זרע נכרים כי אין בזה שום צורך ותכלית ורק כשבא מעצמו להתגייר לשם שמיים צריך לקבלו", ויש לציין שהוא דיבר אפילו במקרה שבו שני ההורים הם יהודים. כמובן גם לגבי זה רק רב מקומי יכול לשפוט עד כמה יש בנידון שלו "צורך ותכלית". 8 הערת הגרז"נ גולדברג: לענ"ד נראה שאם רואים ויש אומדנא שיחנכו את הילד לשמירת תורה ומצוות אף שהם עוברים איסור תורה לתיאבון מ"מ אם מבינים שיתגדל הנער לשמירת המצות א"כ יש לדון שהגירות זכות הוא לו ושפיר ניתן לגיירו ואף שאם היה בנם של האשה לא היו מגיירים את הבן בלי האם מ"מ כאן שהבן רק מאומץ א"כ אין לחוש לאמו רק לדעת שיתחנך באופן שאנן סהדי שניחה ליה להתגייר. אכן בכל אופן כשיגיע לבר מצוה יש להביאו שיקבל מצוות בפני שלושה ויטבול בתור גר אבל כל זה אם זה לא יביא לידי חשש שילמדו אחרית מזה לאמץ ילד או לגייר בן בלי האמא וימצאו דרך להסביר את הדברים כדי שלא יבואו לידי תקלה לאחרים.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
