English | Francais

Search


שנת תשס"ג | שבת פרשת בראשית

שו"ת במראה הבזק



 (מתוך חלק ד' )
בואנוס איירס, ארגנטינה           Argentina , Buenos Aires
תשרי, ה'תשנ"ו
 
השתתפות בחתונה בה יוגש אוכל כשר רק לחלק מן המוזמנים
 
שאלה
לצערנו בחלק מן החתונות היהודיות בעירנו האוכל המוגש איננו כשר.
כרב הקהילה אני מתלבט בשאלות, האם רצוי לארגן מצב שבו אוכלי כשר יקבלו מנות מיוחדות, ניתן לדאוג לכך שהאוכל יסומן בצורה ברורה כך שגם לא תהיה בעיה של חילוף או מראית עין? או אולי כדאי להימנע מללכת למסיבה שכזו?
 
תשובה
על כל רב בישראל להשתדל בכל מאודו שהאוכל המוגש בשמחות בני קהילתו יהיה אוכל כשר, ועליו לדאוג לכך שבמידת הצורך תעזור הקהילה בעניין מבחינה כלכלית. הדרך להשגת מטרה זו חייבת להיות מדרכי הנועם, וכל רב ינהג כחכמתו.
אם הרב מוזמן לערוך חופה וקידושין וידוע לו שלמרות זאת האוכל שיוגש בסעודה לא יהיה כשר, עליו לנהוג באחת משתי דרכים שהראשונה עדיפה על השנייה:
א. החופה תיערך בבית-הכנסת (1), ושם יוגש אוכל כשר, כמובן (כיבוד קל).
ב.  החופה תיערך באולם כשעה לפני הסעודה, ואחר החופה יוגש במקום כיבוד קל כשר, תוך ציון כשרותו בצורה בולטת (2).
 
אם בני הזוג מתעקשים שלא לבחור באחת משתי האפשרויות, ימשוך הרב את ידו מן העניין.
אם רב מסוים מוזמן לשמחה שאין מוגש בה אוכל כשר, הרי שמן הראוי שימנע עצמו מלהגיע לשמחה זו (עליו להסביר בדרכי נועם את היעדרותו בכך שלא יוכל לתת לגיטימאציה למציאות זו). כך ינהג גם אם יוקדש מקום מיוחד לאוכלי כשר (2).
יש לסייג את דברינו ולהוסיף שיש מקום לשקול כל מקרה לגופו כשהמטרה הכללית היא חיזוק האמונה, קיום המצוות וקירובם של כל בני הקהילה.
---------------------------------------
 
1. בעניין עריכת חופה בבית - הכנסת רבו המנהגים. יש שאסרו זאת בעיקר משום איסור התדמות לגויים ועבירה על הלאו "בחוקותיהם לא תלכו", שכן נהגו הגויים לעשות כן בבתי יראתם (ע"י שו"ת "חתם סופר" סי' צח ועוד). ואולם בארה"ב כבר העלה הרב משה פינשטיין ("אגרות משה" אבן העזר סי' צג) להתיר משום שלא נהגו הגויים שם באופן זה. וכן התירו רבים מרבני הספרדים לעשות כך בקהילותיהם, עיין שו"ת "יביע אומר" (ח"ג סי' יח) ועיין עוד בספר "נישואין כהלכתם" (ח"א עמ' רנד והלאה), ואכמ"ל.
   .2 לגבי מראית העין נראה שיש לחלק בין מסעדה שאינה כשרה, שאליה אסור להיכנס גם לצורך קניית מאכלים כשרים, אלא כשמצטער טובא ומספר זאת לרואים אותו נכנס לשם (ע"פ "אגרות משה" אורח חיים ח"ב סי' מ) לבין אולם שלעיתים האוכל המוגש בו כשר ולעתים לא. נראה שיש לדמות אולם כזה לחנות המוכרת מוצרים כשרים ושאינם כשרים, שיש מקום להקל לקנות בה מוצרים כשרים.
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.