שנת תשס"ג | שבת פרשת שמיני

שו"ת במראה הבזק

(מתוך ח"ג)
מקסיקו סיטי, מקסיקו Mexico City, Mexico
כסלו תשנ"ה

שינוי הגיה בתפילה

שאלה:
בימים אלה אחד מהמתפללים הצעירים של בית הכנסת החל לבטא את שם ה' בהברה אשכנזית ואף אמר שנאמר לו שאם לא יעשה כך הרי לא יצא ידי חובה בברכות.
נהירים לי הדברים ופסקי הדין של הרב צבי פסח פרנק בהר צבי שמציין להלכה שהיום אין הבדל בין פתח לקמץ ואין הצבור מקפיד בביטויים הנכונים, וכן קביעת בעל אגרות משה שאין ידוע איזו היא ההברה האמיתית וכן קביעתו להלכה, שאשכנזי אינו רשאי לשנות מכפי שהתפללו אבותיו, ושבמקומותינו, שמתפללים בהברה אשכנזית, אסור לשנות להברה ספרדית.
בנושא דידן מדובר בבית כנסת אשכנזי שרובו ככולו אנשים צעירים שלמדו עברית בהברה ספרדית, חלק לא מבוטל מצבור זה דובר עברית ופרט ליחידים כל התפילה וקריאת התורה נערכת בהברה ספרדית.
אף הבחור הנ"ל, מאז שחזר בתשובה לפני מספר שנים, התפלל בהברה ספרדית גם כשעבר לפני התיבה אע"פ שאביו עשה את זאת בהברה אשכנזית, ואף עתה ששינה, השנוי הוא רק בביטוי השם הגדול והנורא בלשון אשכנז ואף זה בשיבוש שהרי מבטא "או ולא "אוי", את שם האדנות.
לאור האמור לעיל יש לי מספר שאלות:
1. האם טוב עשה האדם הנ"ל ששינה את ביטוי שם האדנות להברה אשכנזית?
2. אם טוב עשה, האם צריך להמליץ לצבור לנהוג בדרך זו?
3. האם לא עדיף שיחזור ויבטא את שם האדנות בהברה ספרדית וינהג שוב כמו רוב הציבור?
4. האם יש הבדל בין ביטוי שם האדנות ב"או" (ou האנגלי) לבין "אוי" (oi האנגלי) לנוהגים להגיד את שמו בהברה אשכנזית?
5. אם ביטוי השם ב"או" (ou) אינו נכון ואין ראוי לבטא את שם האדנות בבטוי כזה האם המבטא כך ב"או", אינו יוצא ידיע חובת הברכה?

תשובה:
רוב רובם של פוסקי זמננו הסכימו שלכתחילה עדיף, שכל מתפלל יחזיק במנהג אבותיו ; ועל כן, גם מי שכבר שינה ומתפלל בהברה אחרת, עדיף שיחזור להברת אבותיו. בפשטות, עדיפות זאת קיימת גם אם הוא מתפלל בקביעות בבית כנסת שבו הציבור מתפלל בהברה אחרת מזו שהוא חוזר אליה .
יוצאים מכלל זה אותן האותיות שברור הוא, שהגייתו אותן משובשת (למשל חי"ת ועי"ן שהאשכנזים מבטאים אותן בדרך כלל ככ"ף ואל"ף ), שבהן עדיף לאמץ את ההגיה, שברור כי היא נכונה .
אמנם, לרוב בני אדם מאד קשה להחליף באחרת את הגיית התפילה שבה הם רגילים להתפלל. ועל כן, אם נסיון החזרה להגיית אבותיו יגרום לו לתערובת הגיות ולתפילה מבולבלת, באמת עדיף להמשיך להתפלל בהגיה שאליה הוא רגיל, למרות שאינה הגיית אבותיו .
על כל פנים, ברור הוא שבדיעבד יוצאים ידי חובת תפילה בכל הגיה מקובלת .
יש שכתבו, שאשכנזי המתפלל בהברה ספרדית, מפני שקשה לו להחליף כנ"ל, יקפיד לפחות לבטא את שם אדנות כאשכנזים . הרוצה לנהוג כך אמנם יש לו על מי לסמוך, אבל נראה עיקר כדעה שיש לבטא את כל התפילה, לרבות שם ה', בהברה אחידה ועקבית .
מוסכם הוא שהביטוי המקורי לתנועה חולם הוא "או" (o) או (ou) ולא "אוי" (oi). ולכן, ברור הוא שעל הספרדים להמשיך לבטא אותה ב"או". וכן צריכים לנהוג אשכנזים שאינם בטוחים, איך ביטאוה אבותיהם. אולם קשה לדרוש כן מאשכנזים היודעים שמקורם הוא ממקומות שבהם ביטאו חולם כ"אוי" (oi), אבל ודאי גם הם אינם מפסידים אם יבטאו אותה כ"או" (ou) .
כל הנ"ל הוא רק בנוגע לתפילת היחיד, ואלו המתפלל כש"ץ או קורא בתורה, לכתחילה יש לו לבטא את כל התפילה או הקריאה כהגיית הציבור, גם אם זה שלא כמנהגו , ובלבד שהוא מסוגל לעשות כך מבלי שתפילתו או קריאתו תצא מבולבלת. ובמיוחד יש לו להקפיד בזה, אם החזקתו בהגיית אבותיו תגרום לאי הבנה בציבור או למחלוקת ח"ו .
והקב"ה שומע תפילת כל פה.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר