שנת תשפ"ו| שבת פרשת אחרי מות קדושים

אחרי מות | ח' באייר תשפ"ו | 25/04/2026

ידידים יקרים,

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ.

הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ, וּפְרֹשׁ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ,

וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ. חַזֵּק אֶת יְדֵי מְגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ, וְהַנְחִילֵם אֱלֹהֵינוּ יְשׁוּעָה וַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן תְּעַטְּרֵם,

וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ....

שבת שלום

וחג עצמאות שמח!

מש' 'ארץ חמדה'

יש שינוי בפורמט עקב מעבר לאתר החדש.

פרשת השבוע:  עצמאות, למה זה כל כך משמעותי?

הרב יוסף כרמל, ראש כולל 'ארץ חמדה'

עם סיום יום הזיכרון, של הקדושים שמסרו נפשם על הגנת העם והארץ, קדושים שהבטיחו גם את חיי התורה הפורחים במדינת ישראל, מתחילות חגיגות יום העצמאות. 

שאלת יסוד: מדוע עצמאות כל כך חשובה?

חז"ל במדרש ההלכה לימדונו, בשם רבי יהודה: "שלש מצוות נצטוו ישראל בשעת כניסתם לארץ, למנות להם מלך, לבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרע עמלק" (ספרי דברים, ראה, כך פסק להלכה גם הרמב"ם מלכים פ"א ה"א)

להמשך קריאה

חמדת הברכות: ברכת האילנות אחרי ניסן
בגמרא במסכת ברכות (דף מג עמוד ב) אומר רב יהודה שמי שיוצא בימי ניסן ורואה אילנות מלבלבים, יברך: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם.

התורה (דברים פרק טז א) אומרת לנו "שמור את חודש האביב ועשית פסח". מוטל עלינו לוודא שהפסח לעולם יצא באביב. אך השנה הפסח יצא מאוחר מאוד יחסית למחזור השמש (אפשר לזהות על פי החשבון הנוצרי, העוקב אחרי מחזור השמש בלבד. השנה פסח יצא בשני לאפריל, מה שאומר כמחצית ניסן לא הייתה בחודש אפריל). המשמעות המעשית היא שרוב האילנות לא לבלבו באותה עת. עצים רבים נכנסים ללבלובם בשבועות אלה, מה שמעלה את השאלה אם ניתן לברך את ברכת האילנות גם כעת.

להמשך קריאה

ארץ אגדה: הפסח והעיוור שבהר הזיתים

הרב מרדכי הוכמן

בספר חסידים (הוצאת מקיצי נרדמים סי' תרל) מובא סיפור פלאי על רוצח שחזר בתשובה בהר הזיתים, ורב האי גאון סיפר לו שם, שאליהו התגלה אליו ואמר שהמשיח יבוא כאשר יקיפו את הר הזיתים עם כהנים. והוסיף רב האי וסיפר לבעל התשובה, שכשהוא ניסה להקיף את הר הזיתים עם כהנים גילה לו אליהו שקבוצה שחבריה בטוחים בעצמם שהם כהנים - כלל אינם כהנים, ורק בעל מום אחד שהם בזים לו - הוא הכהן האמיתי. וז"ל עיקרי הספור:

"בימי רב האי ור' אביתר כהן צדק שהיו בירושלים ובא לפניהן רוצח. צוה רב האי ור' אביתר להכותו מלקות בהר הזיתים עד שפוך דם עליו, והרוצח צעק הכוני אל תחמולו עלי כדי שלא אקרא בדין לפני הקב"ה. ... וידעו והבינו כי נתכפר לו כי קיבל הכל באהבה. ... ורב האי היה עולה בכל שנה לירושלים מבבל והיה שם בחג הסוכות כי היו מקיפין את הר הזיתים בהושענא רבה... והיה רב האי גאון שוחק (=צוחק) לאחר הסעודה. ראה הרוצח בעל התשובה את רב האי שלבו שמח... אמר לו רב האי... אליהו הולך עמי... ושאלתי לו (לאליהו) מתי יבא משיח, ואמר לי כשיקיפו הר הזיתים עם כהנים. ולקחתי כל הכהנים שמצאתי להקיף אולי ביניהם כך. ואמר לי אליהו ראה כל הכהנים שאתה רואה מלובשים מעילים והולכים בגיאות (=בגאווה), אין שום אחד מזרע אהרן, רק אחד שהוא הולך אחר כולם, שנבזה להם והוא נמאס בעיניהם, והולך בבגדים רעים ואינו חפץ בכבוד, ומשים עצמו כמי שאינו, והוא חיגר ברגלו אחת ומצד אחד חסר עין, אמר זהו כהן אמת מזרע אהרן. אמר רב האי מזה שחקתי שבכולם לא היה כהן אלא אותו בעל מום".

להמשך קריאה