שנת תשפ"ד| שבת פרשת ויקהל

חמדת השבת: האם כתיבה על צג המחשב נחשבת כתיבה מתקיימת?

בשבועות האחרונים אנחנו בוחנים את הדין של הכתיבה על המחשב. נתמקד הפעם בפן מסוים של העלאת הכתב על מסך המחשב. 

מאפיין נוסף של הכתיבה הוא הקיום והעמידות של הכתיבה. כאשר אנו מציגים את הכתב על מסך המחשב, גלוי וידוע שאין בכוונתנו להשאיר את הכתב הזה על המסך לטווח הארוך, שהרי זה כל עניינו של המחשב – שהצג מסוגל להציג דברים שונים בכל פעם. מצד שני, המעבר ממסך למסך תלוי בפעולה של האדם. היא אינה מתרחשת ללא פעולה. השאלה היא אם יש לכך משמעות.

נשוב לשרשי הסוגיה.

במשנה (שבת יב ה) נאמר שאם כתב במשקין, מי פירות אבק דרכים ובכל דבר שאינו מתקיים – פטור. ידוע שבמסכת שבת כאשר נאמר 'פטור', הכוונה היא שפטור אך הדבר כרוך באיסור דרבנן.

היה מקום לומר שכל אלו דברים שמעצם מהותם אינם שורדים. גם אם לא נעשה דבר, הכתב הזה ייעלם. מהו הדין אם דרושה השפעה חיצונית כדי למחוק את הכתב?

עיון מדוקדק יותר עשוי להניב מחשבה אחרת. הרי אבק הדרכים אינו נעלם 'מאליו'. אדם אחר עובר שם, או שהרוח נושבת ומעיפה את האבק עד שהאבק בו כתבו נִכְסָה מעינינו והכתב נעלם. זו אינה מחיקה אוטומטית, אלא מחיקה שנעשית בשל נסיבות סביבתיות, או ממעשה של אחרים.

בראשונים ופוסקים מצאנו מספר נפקא מינות לשאלה זו:

א.     קליעת שערות: בעלי התוספות (שבת דף צד ע"ב) כותבים שקליעת שערות אינה נחשבת אריגה, מפני שאין סופה להתקיים. כלומר, זה שהאישה צפויה לפרק את קליעתה הופך את הקליעה ליציאה זמנית.

ב.     כתיבה על גוף האדם: הרמב"ם (הלכות שבת פרק יא הלכה טז) פוסק שאדם חייב על כתיבה על עורו שלו, למרות שכתיבה זו תימחק באופן טבעי על ידי הזיעה שהוא יזיע. הכתב הוא כתב המתקיים, והמחיקה שתקרה מאוחר יותר נובעת מהשפעה חיצונית, של זיעה וכדו' שתגיע מאוחר יותר. זה נקרא כתב המתקיים.

ג.      כתיבה על צד החיצוני של דפי הספר: האם מותר לסגור ספר שכזה בשבת? כל עוד הספר היה פתוח האותיות מפורקות, סגירת הספר מחברת את החלקי האותיות. הלבוש (אורח חיים שמ, ד) פוסק שסגירת הספר בשבת עשויה להיות איסור דאורייתא של כותב בשבת. הוא אומר שאמנם הספר מוכן לפתיחה וסגירה, כך שהיה מקום לומר שזו כתיבה שאינה מתקיימת. אך הוא דוחה את הסברא הזאת, שכן הפתיחה הבאה תהיה מעשה חדש של האדם שיפתח את הספר.

דבריו נכתבו כתגובה לדברי רבו הרמ"א. הרמ"א (בשו"ת סימן קיט) אומר שאין זו כתיבה המתקיימת, שכן דרכו של הספר להיפתח (בדומה לאבק הדרכים שצפוי לעוף אנה ואנה ובדומה לקליעת שערות שעתידה להיפתח).

ד.     כתיבה על אוכל: הפרי מגדים והחיי אדם אומרים שכתיבה על אוכל נחשבת ככתב שאינו מתקיים. בנשמת שבת אומר שמכיוון שהאוכל עתיד להאכל במשך השבת, האותיות לא צפויות לשרוד את השבת.

ברם, החזון איש חולק על כך, ואומר שהכתב על האוכל נחשב זמני מכיוון שסופו של האוכל להתקלקל.

בנוסף, המשנה ברורה מכריע להלכה נגד הפרי מגדים וחיי אדם, כך שקשה לסמוך עליהם.

נשוב לענייננו:

לאור כל זאת, שבט הלוי חושש שהצגת האותיות על המסך דומה לכתיבה על העור או סגירת ספר שבסגירתו מייצר מבנה של אותיות. אמנם הכתב אינו צפוי להישאר שם לזמן רב, אך יש לחשוש לסוברים שיש בכך מלאכת כותב דאורייתא.

ברם, רוב מוחלט של הפוסקים (הרב קרליץ, הגרש"ז אוירבך, ועוד רבים) חולקים עליו, וסוברים שמכיוון שבדרך קבע מעבירים את המסך כעבור זמן, אין בכך כתיבה דאורייתא (כשיטת בעלי התוספות והרמ"א). 

כאמור, יש מספר סיבות נוספות להגדיר את הכתיבה על מסך המחשב ככתיבה דרבנן. נמשיך בכך בעזרת ה' בשבוע הבא. 

ארץ חמדה – קישור לשיעורי "מורנו" ביוטיוב

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר