שנת תשפ"ו| שבת פרשת בהעלותך

בהעלותך | י"ד בסיון תשפ"ו | 30/05/2026

ידידים יקרים,

שבת שלום!

משפ' ארץ חמדה

שינוי בפורמט עקב תקלה, האתר החדש בקרוב.

פרשת השבוע: וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם... וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם ?!

הרב יוסף כרמל, ראש כולל 'ארץ חמדה'

פרשתנו מטפלת גם בהנהגת הציבור ובכלים העומדים לרשות המנהיגים.
במשך אלפי שנים הדרך להעביר הודעות לציבור הרחב הייתה תוך שימוש בחצוצרות ושופרות. כלים אלה גם שימשו בפעולות הקשורות למצבים לאומיים וכחלק מעבודת השם, וכן כאמצעי מוזיקלי המביע רגשות ומייצר אוירה. כמובן שגם בחלק זה תפסו הכהנים והלויים חלק חשוב.
להמשך קריאה

חמדת הכשרות: מגע בין מאכלים וכלים צוננים

הרב בצלאל דניאל – ראש תוכנית "מורנו" מבית 'ארץ חמדה' 

אחרי שזכינו להבנה מסוימת של גדרי האיסור שטעם עשוי להשפיע על מאכלים, נתחיל לברר כיצד הטעם עובר ונבלע במאכלים.

במשנה במסכת חולין (פרק ח משנה ב) נאמר שמותר לצרור בשר וגבינה במטפחת (בשק) אחד, ובלבד שלא יהיו נוגעים. בגמרא (דף קז ע"ב) שואלים – מדוע אסור שיגעו, הרי הם צוננים? אביי עונה: בכל זאת, יהיה צורך להדיח את הבשר.

מתוך הדברים אנו לומדים מספר עקרונות הלכתיים:

ראשית, כאשר אנו מדברים על 'מעבר טעמים', איננו מתכוונים למגע והימצאות המאכל בעלמא. כוונתנו היא ליצירת קשר כימי בין המאכלים. לדוגמא: כאשר שורים בשר בטיבול, אם יוציאו אותו מן הטיבול אחרי זמן קצר, אמנם הטיבול יימצא על הבשר, אך בזמן קצר הוא אינו מתחבר אל המאכל פנימה. ניתן לשטוף את הבשר ולהוציא ממנו את הטעם של הטיבול. אך בחלוף מספיק זמן, נוצר קשר כימי פנימי, ולא ניתן להדיח את הטיבול מתוכו. בשלב זה נאמר שהבשר קיבל את הטעם של הטיבול. דבר דומה קורה בבישול: בישול של מאכלים אינו משנה רק את הרכבם בעזרת חימום. הוא גם גורם להעברת טעם של מאכל אחד בשני. אם נכניס מרכיבים שונים של נזיד לתוך סיר ולא נחמם אותו, ייקח זמן רב עד שאותו קשר כימי אליו התייחסנו ייווצר. בשלב הראשוני יהיה מגע בלבד. אם נפרק את החבילה לפני שיעבור זמן מסוים, נוכל להדיח פריט פריט ולהשיב אותו למצבו הקודם. אך אם נרתיח את תוכן הסיר, טעמי המאכלים יתערבו וייבלעו זה בזה.

להמשך קריאה

שו"ת במראה הבזק: שימוש במעלית רגילה בשבת לדבר מצוה כשהיא מופעלת על ידי גוי

במדינת ונצואלה קיים מצב של עוני הגורם להתפתחות של אלימות וגנבות ברחובות העיר. הנוהג הוא שאנשים אינם מסתובבים ברגל ממקום למקום, אלא ברכב, שמא יבוא גנב ובדרך אלימות יפגע באדם (מדובר בפגיעות פיזיות, מכות, אקדח, סכין).

היהודים גרים בשכונה אחת בה נמצאים בתי הכנסיות ובנין הקהילה. גם בשכונה זו מרובים מקרי הפשיעה. בשכונה זו קיים פארק אשר בתוכו נמצאים חמישה בנינים המגודרים היטב ושומרים מפני פריצות ומעשי אלימות. רוב התושבים בבניינים אלו הם יהודים.

מכיוון שיש חשיבות רבה לגור בבניינים המוזכרים, השמורים ומוקפים בגדר, יש קושי רב להשיג בהם דירות.

משפחה מצאה דירה בקומה 15. מבחינה מעשית יש קושי גדול לעלות ולרדת מספר פעמים בשבת ויו"ט עם  הילדים לבית הכנסת וכן יש קושי לארח אורחים אשר ימנעו מלבוא לקומה זו.

יש לציין עוד שלמגורים בבניינים אלו יש חשיבות גם מבחינת האפקט הפסיכולוגי למשפחה, כך הם מרגישים יותר מוגנים ובטוחים.

האם יש דרך להתיר עליה וירידה במעלית (במיוחד עליה) על ידי אמירה לגוי (בהתחשב במצב הבטחוני)? ואם לאו, האם אפשר להכנס למעלית לאחר כניסתה של העוזרת הגויה ללא אמירה של ישראל.

להמשך קריאה