השבוע אנו שבים לעסוק במערכת היחסים שבין היחיד והציבור.
על פי ההלכה, לנבחרי הציבור ישנן זכויות מסויימות, שאין ליחיד. אולם, פסקי הדין שבגליון שלפנינו מדגישים את העובדה, כי על נציגי הציבור מוטלת גם החובה לנהוג ביתר מוסריות מאשר אדם פרטי. מסיבה זו, להתחייבויותיהם יש תוקף אף שלא נעשה קניין עליהן, וכן הם מצווים לנהוג לפנים משורת הדין, גם במקום שהיחיד אינו חייב לעשות כן.
מעבר לחובה לנהוג במוסריות יתירה, מצינו גם, שעל נבחרי הציבור להימנע ממצבים המטילים עליהם חשד. כך שנינו במסכת שקלים (פרק ג משנה ב):
אין התורם נכנס לא בפרגוד חפות ולא במנעל ולא בסנדל ולא בתפילין ולא בקמיע שמא יעני ויאמרו מעון הלשכה העני או שמא יעשיר ויאמרו מתרומת הלשכה העשיר לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום שנאמר והייתם נקיים מה' ומישראל ואומר ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם.
לנו נותר להתפלל, שנציגי הציבור שלנו יעמדו בדרישות המחמירות שההלכה מציבה לפניהם.
הגליון הבא יצא בעזרת ה' לאחר חופשת בין הזמנים.
כרגיל, נשמח לקבל פסקי דין נוספים, על מנת שנוכל לפרסמם בעתיד. תגובות ופסקי דין יש לשלוח לכתובת halachapsuka@gmail.com.
Halacha Psuka Issue 57