English | Francais

דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשע"ד | שבת פרשת מקץ

מקץ | כ"ז כסלו תשע"ד | 30/11/2013

פרשת השבוע: בִּי אֲדֹנִי - כח הנימוס

שאלת הקשר בין הפרשה וההפטרה (הקבועה לפרשת מקץ כאשר איננה חלה בחנוכה) הוא אחד הנושאים המעסיקים אותנו מדי כמה שבועות הוא. לכאורה, בפרשת מקץ אין מה לחדש והקשר בולט וברור. הפרשה מספרת כי: "וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם" (בראשית מ"א ז). ההפטרה פותחת בהכרזה: "וַיִּקַץ שְׁלֹמֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם" (מלכים א ג' טו). בדברינו לפרשת מקץ תשס"ה, עמדנו גם על הקשר בין הבשורה שקיבל שלמה בחלומו, להגדרתו של פרעה "אֵין נָבוֹן וְחָכָם כָּמוֹךָ":

חמדת הדף היומי: אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד והקשר לחנוכה

הגמרא (יומא כה ע"א) כותבת שלשכת הגזית הייתה במקום שחציו בחול (מחוץ לעזרה), אחרת איך יתכן שיושבים שם והרי יש כלל ש'אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד'. התוספות (טז ע"א) מקשים מגמרא בזבחים שם משמע שאוכלים קדשים בישיבה. ובתירוץ השני הם מבארים שאכילת קדשים היא צורך עבודה ולכן מותר לעשות אותה בישיבה. המשנה למלך (רמב"ם בית הבחירה ז, ו) דן האם איסור זה של ישיבה בעזרה הוא מדאורייתא או מדרבנן. ומוכיח מהגמרא בקידושין (עח ע"ב) שמקשה על שמואל איך הוא שכב בהיכל ה', שהרי אסור אפילו לשבת בעזרה? לכן היא משנה את סדר הפסוק הפשוט, ואומרת ששמואל לא שכב בהיכל ה', אלא במקום אחר. והנה אם איסור זה הוא רק מדרבנן, הייתה הגמרא יכולה לומר שהאיסור עוד לא היה חל בזמן שמואל, ומזה שהגמרא בחרה לדחוק את הפסוק רואים שהיא הבינה שהאיסור הוא מדאורייתא.

ארץ אגדה: רבי טרפון וה"שש"

במשנה (בכורות דף מה, א) נחלקו חכמים ורבי יהודה. חכמים סבורים שאצבע יתרה נחשבת למום שפוסל כהן מלעבוד במקדש; ואילו רבי יהודה מכשיר. בסוגית התלמוד מובאת ברייתא שדנה בכך: "תניא, אמר ר' יהודה: מעשה באדם אחד שבא לפני רבי טרפון יתר בידיו וברגליו שש ושש עשרים וארבע, אמר לו כמותך ירבו בישראל! אמר לו ר' יוסי: משם ראיה? כך אמר לו כמותך יתמעטו ממזירי ונתיני מישראל." מדברי רבי יוסי משמע שרבי טרפון העליב את בעל-המום שבא לפניו. והדבר תמוה. בסוגיה בתענית (דף כ, ב) מסופר שתנא פגע באדם מכוער והעליב אותו, והמכוער אמר לו "לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית". אותו תנא הבין שהוא חטא, והוא רץ אחר המכוער, וביקש את סליחתו. מדוע רבי טרפון מעליב את בעל-המום, ומדוע אין הוא מבקש את סליחתו. במה חטא אותו בעל-מום? ומדוע רבי טרפון כורך אותו עם "פסולי חיתון"?

שו"ת במראה הבזק: שותפות עם גוי לצורך קניה בשבת

בא לפני יהודי שהיום כבר שומר שבת, ושאל את השאלה הבאה: יש כאן מכרז חשוב מאוד שמתרחש רק פעם אחת בשנה ויהיה בשבת, האם הוא רשאי למנות אינו יהודי שכבר עובד בשבילו בדברים אחרים, לאו דוקא בקניית בגדים, כדי שזה יקנה כמו לעצמו, ואחר כך ימכור ליהודי, וכמובן שהגוי יקבל רווח מזה. יש להעיר שהיהודי שולח את הגוי לקניית הבגדים, ומתנה אתו על הענין במשך השבוע, והדבר משתלם לגוי, היות שיקבל כך וכך. המכרז יהיה, אי"ה, בשבת קודש הקרובה.

לרפואה שלימה ומהירה

בתוך שאר חולי עמו ישראל

איטה בת חנה ארנרייך
*

אליהו בן שרה זלדה כרמל
*

רחלי בת רוזי בוסקילה

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה סבג

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

לע"נ

שמואל רוזנהק ז"ל

נלב"ע ו' באייר

תשע"ג

עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'ארץ אגדה', שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).

site by entry.

ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.