מרן הגאון שאול ישראלי זצ"ל
ספרי הרב
מאמרי הרב
פרס הרב ישראלי
פרס ישראל תשנ"ב
מספד תמרורים – דברים לזכרו
אודות
צוות המכון
טופס הרשמה
מידעונים
מסמכי יסוד עמותה
כתבו עלינו
רשת בתי הדין ארץ חמדה - גזית
אודות רשת בתי הדין
הסכם בוררות
הגשת תביעה
מדיניות הלכתית
בוררות עסקית בדין תורה
אגרות
סדרי דין ומסמכים
פסקי דין ומאמרים
הלכה פסוקה
חוזים על פי ההלכה
וידאו מבית הדין
צור קשר
שו"ת במראה הבזק
עלון שבועי - חמדת ימים
ארכיון
הרשם עכשיו
הקדשות
בית מדרש מקוון
למד עמנו
בוגרים
ראשי ישיבות ומוסדות
רמי"ם בחינוך תורני גבוה
דיינים בבתי הדין
ארגונים ברמה ארצית
רבנויות מקומיות
חנות ספרים
יום ירושלים
תמונות מסעודת ההודיה לציון יום ירושלים - תשע"א
תמונות מסעודת ההודיה לציון יום ירושלים - תש"ע
תמונות מסעודת ההודיה לציון יום ירושלים - תשס"ט
תמונות מסעודת ההודיה לציון יום ירושלים - תשס"ח
היו שותפים
אתרים מומלצים
צור קשר
דף הבית
>
עלון שבועי - חמדת ימים
>
ארכיון
שנת תשס"ג | שבת פרשת וארא
וארא | תשס"ג | 21/03/2003
כאשר דבר, מתי ומדוע?
בתחילת הפרשה, אחרי האותות שמשה ואהרון עשו לפני פרעה, התורה מסבירה מדוע פרעה איננו משתכנע ואיננו מסכים לשלח את בני ישראל למרות זאת, כי "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדֹוָד" (שמות ז' יג). כך גם לאחר מכת דם "וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדֹוָד " (שם שם כב). אותה לשון מצויה גם אחרי מכת צפרדע "וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדֹוָד" (ח' יא). וגם אחרי מכת כנם "וְלֹא שָׁמַע אֲלֵהֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְדֹוָד" (שם טו).
קרא עוד
התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)
מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל תמך בקבלת חוק השבת, והוא מנמק את תמיכתו בנימוקים הבאים:
קרא עוד
"עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה"
בספר שלפנינו נקבצו מאמרים שנדפסו בחוברות שונות לבימה אחת. למרות הגיוון בנושאי המאמרים, ניתן להגדיר את עיקרו של הספר כבירור יסודות מחשבת ישראל בשיטות הראשונים, ובמיוחד בשיטות הריה"ל והרמב"ם. ניכר מהחיבור שהמחבר יוצר שילוב של עולמות שונים, העולם הישיבתי והעולם האקדמאי. בין המקורות הרבים מהספרות התורנית אליהם הוא מפנה נמצא גם הפניות לספרות מחקרית ולמשנתם של פילוסופים נכרים (עמ' 92).
קרא עוד
שו"ת במראה הבזק
2 בדרך כלל אסור על המלוה לקבל מתנה בשעת פירעון החוב, אפילו אם לא ניכר שהיא ניתנת בקשר להלוואה, כדמפורש בשו"ע (שם סעיף ד). לא מצאנו בסיס להשערת השואל שהדבר אסור רק במקום ששייכת הערמה וגם לא נראה בסברא. הרי להשערת השואל מצאנו שגם ריבית דברים אסורה, ושם לא שייכת הערמה כלל, אלא מדרבנן לא משנה מתי מקבלים ואם היה קצוץ, ואסור אם הנתינה קשורה להלוואה. 3 בדרך כלל אסור לתת מתנה גדולה למלוה עצמו אפילו שלא בשעת פירעון החוב, אפילו אם לא פירש, כמפורש בהגה שם סעיף ו, וז"ל: "או שהוא מתנה מרובה, דמסתמא הוי כאילו פירש לו". נראה פשוט שגדר מתנה מרובה נקבע על פי המקום, הזמן והנסיבות. ובנדון דידן ברור שמדובר ב"מתנה מרובה". 4 שאז הוא כאלו נתנו למלוה, שאפילו אם אמר לו לתת לגוי, אסור, כדמפורש בשו"ע (יורה דעה שם סעיף יד). 5 ועל ידי זה נפתור את הבעיה שהמשפחה נהנית על-ידי רווחא דביתא. נראה שאין לחשוש שזה יחסוך כסף לאב, בזה שיוכל לתת לו אחר-כך פחות מתנות, שמכיון שאז לא יפרנסו באופן שוטף, נחשב הדבר להנאה עקיפה מכדי לאסור, וכן מוכח, שהרי אם לא כן, היה אסור לתת מתנה גם לבן שאינו סמוך על שולחן אביו.
קרא עוד
וארא
עלון דברי תורה שבועי: פרשת שבוע, חמדת הדף היומי, 'שער לדין' , 'ארץ אגדה' . שו"ת 'במראה הבזק' (תשובה שבועית).
שם פרטי:
שם משפחה:
דואר אלקטרוני:
site by
entry
.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר
© כל הזכויות שמורות