English | Francais

Search


> עלון שבועי - חמדת ימים

שנת תשפ"ב | שבת פרשת משפטים

הלכה פסוקה: האם ברכת הצלחה של משכיר לשוכר שהודיע על עזיבה מהווה אישור לסיום השכירות?

'ארץ חמדה גזית' עפרה / אלול תשפ"א / תיק מס' 81085

הרב הדיין עקיבא כהנא, חוקר במכון משפט והלכה בישראל

דיין: הרב ישועה רטבי

 

המקרה בקצרה:

התובע שכר דירה מהנתבע למשך שמונה חודשים תמורת 2,200 ₪ לחודש. לאחר מכן השכירות הוארכה ארבע פעמים, בכל פעם לשנה עד יולי 2021. במרץ 2021 התובע אמר לנתבע שבכוונתו לחפש דירה גדולה יותר, הנתבע איחל לו בהצלחה. התובע פירש זאת כהסכמתו לעזיבת הדירה, ובאמצע חודש מרץ הוא עזב את הדירה, בחודש מאי התובע גילה כי הנתבע הפקיד את ההמחאות עבור שכר הדירה.

התובע ביקש מבית הדין שיוציא צו מניעה כנגד הנתבע שלא יעשה שימוש בהמחאות של מאי ויוני, ויחזיר לו את כל המחאות שבידו. בנוסף הוא ביקש 3,300 ₪ החזר עבור השכירות של חצי מרץ ואפריל בהם לא היה בדירה, ועוד 2000 ₪ עבור תיקון שביצע בדירה.

לטענת הנתבע הוא אמנם ידע על כוונת התובע לעזוב את הדירה, אך הוא לא הסכים לכך ולכן החוזה ביניהם נשאר בתוקפו. עלפיכך, הנתבע להמשיך את תשלומי שכר הדירה עד סיום תקופת השכירות, או עד 15.5.21, המועד בו נכנס שוכר חדש לדירה. בנוסף הנתבע הסכים לשלם 250 ₪ לתובע עבור הטיפול שלו בביוב, אך לא עבור התיקון שהתובע ביצע, משום שנאמר לו שהתיקון לא היה מקצועי.

 

פסק הדין:

הנתבע ישלם לתובע 850 ₪ עבור התיקון בבית, ויחזיר לו את ההמחאה עבור שכירות חודש מאי.

 

נימוקים בקצרה:

א.     האם המשכיר אישר לשוכר לעזוב, והאם יש תוקף לאישור זה?

הרמ"א (חו"מ שלג, ח) פסק שברירת המחדל היא שהמשך ההתקשרות בין צדדים לאחר תום תקופת הסכם, היא על פי ההסכם הראשון שביניהם. בסעיף 11.2 להסכם נאמר שכל ויתור צריך להיות בכתב, וכאן התקשורת בין הצדדים נכתבה בוואטספ, ולכן היא בגדר הודעה בכתב,

למעשה, התובע יידע את הנתבע על כוונתו לעזוב, והנתבע שהוא משכיר הדירה איחל לו בהצלחה. הצדדים נחלקו בהבנת הדברים, אך מתכתובת הוואטספ שהוגשה לבית הדין עולה כי הנתבע ידע על כוונת התובע לעזוב, והוא בעצמו ביקש ביקש מהתובע את המפתחות שמשמעה הפסקת השכירות. הנתבע אמנם טען שלא הסכים בליבו לעזיבה ללא תשלום, אלא שלפי ההלכה (שו"ע חו"מ רז, ד) דברים שבלב אינם דברים, ולכן הבקשה שלו להחזיר את המפתחות היוותה אישור לתובע לצאת ללא תשלום.

היה מקום לשאול האם מספיקה אמירה על מנת לסיים חוזה, או שיש צורך להעלות את הדברים על הכתב, (ובפוסקים מבואר שנחלקו בזה הריב"ש, תקי, והמחנה אפרים שכירות, ט) אלא שבמקרה זה התובע עשה מעשה והחזיר את המפתח, והדבר נחשב למעשה קניין (סיטומתא) ולכן הנתבע לא יוכל לחזור בו.

לסיכום: הנתבע היה מודע ואף אישר לתובע לעזוב את הדירה לפני סוף תקופת השכירות, ויש לאישור זה תוקף.

 

ב.     סיום שכירות כשהשוכר השאיר דירה לא צבועה

על השוכר לשלם על חודש מרץ, משום שהוא יצא באמצעו, מאידך, הוא התחייב בחוזה לצבוע את הדירה וצבע אותה רק בחודש אפריל, מדברי המהרשד"ם (חו"מ רצב) עולה ששוכר חייב לשלם דמי שכירות עד לאחר שהוא מתקן את המושכר בצורה טובה, כך שהיא תהיה ניתנת להשכרה. מהתכתובת שבין הצדדים עולה שהדירה לא היתה ראויה להשכרה לפני הצביעה בגלל עובש, וכיון שתקופת השכירות של התובע נכנסה לחודש אפריל יש לחייבו בדמי שכירות מלאים על חודש זה.

 

ג.     תשלום שכירות כשהדירה ריקה

בית הדין חייב את התובע לשלם דמי שכירות מלאים על זמן בו הדירה עמדה ריקה, לדברי המרדכי (שמה) יש להפחית את דמי השכירות משום שאין בלאי לדירה ריקה, אולם קצות החודשן (שטז, א) סובר שצריך לשלם תשלום מלא על תקופה זו, כי בעל דירה מעדיף שדירתו תהיה מושכרת. רק אם היה לשוכר אונס שבגללו התובע עזב את הדירה יש לנכות משכר דירה מלא. נתיבות המשפט (שם, ב) חולק וסובר כמרדכי. אמנם, פסיקה זו לא הובאה להלכה בשו"ע וברמ"א, ולכן בית הדין לא פוסק כדברי נתיבות המשפט ומחייב את התובע בתשלום מלא על חודש זה.

לסיכום: למרות שהבית עמד ריק - יש חיוב על הנתבע לשלם דמי שכירות מלאים על חודש אפריל.


ד.
      תשלום לתובע עבור התיקונים שביצע

התובע ביקש מהנתבע לטפל בעובש בזמן השכירות, אך הוא לא טיפל בכך. לאחר שהתובע עזב הוא טיפל בעובש יחד עם שני עובדים, וצבע את התקרה. מעבר למה שהיה מוטל עליו. מההתכתבות בין הצדדים עולה שיש תמימות דעים כי התובע זכאי לתשלום, וכמו כן לפי ההלכה (שו"ע חו"מ שעה, א) על הנתבע לשלם לתובע שכר מדין יורד לשדה חבירו, כשכר המקובל בשוק (חוקי התורה: הגורם הנאה ממונית לחבירו ללא הסכם – סעיף 3.1). דין זה נכון גם בשוכר שמבצע תיקונים בבית אותו הוא שוכר (כסף הקדשים שיד, א). כיון שאין הגיון להביא מומחה על מחלוקת קטנה שכזו, בית הדין תמחר את העבודה לפי שיקול דעתו.

כיון שיתכן שהעובש נגרם גם באשמת התובע, ובנוסף חלק מהתיקונים היו באחריות התובע, בית הדין הכריע בדרך פשרה שהנתבע ישלם 850 ₪.

בית הדין דחה את תביעתו של הנתבע שהתובע ישלם על תיקונים נוספים כגון תיקוני צנרת, משום שתקלות אלה היו קודם לשכירות, ובעל הבית מחויב בהם (שו"ע חו"מ שיד, א)

 לסיכום: לתובע מגיע 850 ₪ על עבודתו.

 

למעבר לפסק הדין

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה

של

ניר רפאל בן רחל ברכה

ישראל בן רבקה

מאירה בת אסתר
רבקה רינה בת גרונה נתנה

טל שאול בן יפה

משה בן שרה הכהן
אריה יצחק בן גאולה מרים

נטע בת מלכה

גדעון בן רחל

רחל בת טליה

יוסף חלילי בן רחל

נהוראי בן רבקה נמיר

רבקה בת שרה בלה

ר' יצחק בן בריינדל גיטה 

בתוך שאר חולי עם ישראל

 

לע"נ

מר משה וסרצוג ז”ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

כ' תשרי תשפ"א

 

לע"נ

שמואל וגב' אסתר שמש

י"ז בסיוון תשע"ד /כ' באב תשע"ז

לע"נ
הרב אשר וסוזן וסרטיל
ט"ז בכסלו/ אלול תש"פ

לע"נ
זליג ושרה ונגרובסקי
כה בטבת תשפ"ב /י' בתמוז תשע"ד

לע"נ
 יחזקאל וחנה צדיק
י"א באייר תשע"ו / י"ט בתשרי תשפ"א

 

לע"נ

ר' מאיר וגב' שרה ברכפלד

(שרה - ט"ז בטבת תש"ף)

 

רבי יעקב בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

לע"נ

הרב ראובן וחיה לאה אברמן

ט' בתשרי תשע"ו/ כ' תשרי תשפ"ב

 

לע"נ

הרב שלמה מרזל

י' באייר תשע"א


לע"נ
ר' אליהו כרמל וגב' מלכה טויבע כרמל

ח' באייר תשע"ו / י"א במנחם-אב תשס"ט

 

לע"נ
סוזי בת עליזה כהן 
 כ"ד בחשוון תשע"ח

 לע"נ
חיים משה
בן
קוקה יהודית כהן 
ז' בתשרי תשע"ה

לע"נ
הרב ישראל רוזן

י"ג בחשוון תשע"ח

לע"נ

שלמה דוד בן זלמן ושרה אבנית

סיון תשע"ט

 

לע"נ
אברהם וגיטה קליין 
י"ח באייר תשע"ט/ ד' אב

לע"נ
גב' לוריין הופמן

לע"נ

יצחק זאב טרשנסקי

כ״ח באדר תשפ"א

 

לע"נ

הרב שמואל כהן

שבט תשפ"א


לע"נ

נועה רבקה בת מלכה ברכה ומשה

 

לע"נ
הנופלים במערכה
 על הגנת המולדת
הי"ד

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.