שנת תשס"ט | שבת פרשת שופטים

חמדת הדף היומי: "בחוץ תעמוד" – גביית חוב מלוה

לע"נ סבתנו מלכה טויבע ע"ה בת הרב יעקב לייב זצ"ל

השבוע בדפי הדף היומי הגמרא (דף קיג-קטז) דנה רבות בדיני לקיחת משכון וגביית חוב מלוה. ישנן מצוות רבות  שמטרתן להגן ולשמור על כבודו של אדם שירד מנכסיו ומתקשה לפרוע את חובותיו. אחד האיסורים שהתורה קבעה הוא שאסור למלוה להיכנס לביתו של הלוה על מנת לקחת משכון. התורה קובעת: "...לא תבא אל ביתו לעבט עבטו. בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה" (דברים כד, י-יא). הגמרא (קיג עמוד א) קובעת כי לא רק למלוה אסור להיכנס לבית הלוה, אלא גם לשליח בית דין אסור להיכנס. איסור זה, שנועד לשמור על כבודו של אדם עני, נוצל לרעה במהלך הדורות על ידי אנשים שהיה להם אמצעים לשלם את חובותיהם והסתירו את נכסיהם בתוך ביתם. הראשונים דנו בשאלה כיצד בית הדין צריך לפעול כאשר הוא חושד שאדם מסתיר נכסים בתוך ביתו ונמנע מלשלם את חובותיו.

לדעת רבינו תם (ספר הישר חידושים תרב) האיסור להיכנס לביתו של הלוה הוא רק כאשר באים ליטול מהלוה משכון כדי להבטיח את החוב, אך כאשר באים לגבות את החוב מותר לשליח בית הדין להיכנס לביתו של הלוה. אמנם הרבה ראשונים לא קיבלו את חילוקו של רבינו תם ולכן התמודדו  עם הבעיה בדרכים שונות.

בעל התרומות (שער א חלק ג) כותב שכיוון שבית הדין רשאי לעקור מצווה ולהעניש שלא מן הדין כדי לעשות סייג לתורה, אם בית הדין רואה שיש איש רע מעללים שאינו פורע את חובותיו ניתן  להיכנס לביתו. גם הרמב"ם (מלוה ולוה ב, ד) כותב שבית הדין צריך להשתמש בדרכי כפייה כגון לנדות את הלוה עד שיפרע. אמנם מהרמב"ם משמע שבכל אופן אין להיכנס לביתו של הלוה כיוון שעל זה הקפידה התורה במפורש.

הבית יוסף (צז, כח בבדק הבית מסכם  שלפי רבינו תם מותר מעיקר הדין להיכנס לביתו של הלוה כאשר באים לגבות חוב, ולפי הראשונים האחרים מותר לשליח בית הדין לעשות כן שלא מן הדין, במקרה שבית הדין  ראה צורך בכך, לכן מותר לעשות כן במקרה שיש לווה אמוד שיש לו נכסים והוא מסתיר אותם. וכך הוא פסק גם בשולחן ערוך (חו"מ צז, טו).

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר