|
 גליון מספר 2 - חוזיםהעקרונות ההלכתיים העולים מפסקי הדין בגליון
א. שטר המנוסח כקניין דברים בעלמא (לשון הסכמה), ושני הצדדים חתמו עליו – החיוב בשטר תקף, מדין סיטומתא.
ב. אף במקום שאין אפשרות לתת תוקף לשטר, כגון בהתחייבות על דבר שלא בא לעולם, שאין סיטומתא מועיל לגביו, אם לאחר החתימה עשו הצדדים קניין סודר, החיוב בשטר תקף, שאנו אומרים שהקניין מתקן הלשון (שיטת הרשב"א בתשובה וחבל ראשונים).
ג. זו שיטת רוב הפוסקים וכשיטה זו פסקו מספר פעמים השו"ע והרמ"א, ועל כן אף שיש מיעוט ראשונים החולקים על הרשב"א, אין לטעון קים לי כאותם ראשונים.
א. התוקף של התחייבות למכור או לעשות פעולה, שנויה במחלוקת אחרונים, ומעמדה הוא ספיקא דדינא.
ב. ניתן להתחייב חפץ או נכס מסוים לאדם.
ג. מעשה שנעשה מחמת שרצו הצדדים שיועיל בערכאות, אין לו דין קניין סיטומתא.
ד. יש ספק האם מועיל סיטומתא לתקן הלשון, במקום שבו מועיל קניין סודר.
ה. דינא דמלכותא דינא עניינו לקבוע בעלות על ממון או חיובי ממון, אך אינו מתייחס לחובה אישית לשמוע בקול המלך. ולפיכך, אם אין על פי ההלכה מושג של חיוב למכור (כדעת קצות החושן) אין מקום להחיל חיוב זה מדינא דמלכותא.
3. ביטול עסקת נדל"ן שסוכמה ע"י זכרון דברים / הרב מרדכי בנימין רלב"ג
א. זכרון דברים מפורט, התקף על פי החוק, מחייב את הצדדים כמפורט להלן:
ב. בהסתמך על דברי הנתיבות (חו"מ סי' ר"ו ס"ק ה), יש תוקף של חיוב להתחייבות למכור נכס מסוים. אמנם התחייבות הקונה לקנות תלויה בכך שיש במסמך לשון התחייבות גם לגבי חובתו לקנות.
ג. 'שטרי דידן' – נפסק בשו"ע (סי' קצ"א ס"ג) שאע"פ שמנוסחים בלשון עבר, יש להם דין שטר קניין. טעם הדבר הוא, שכיון שכך נהגו ונזכר בהם עניין המכירה וברורה כוונתם של המוכר והקונה ברצונם לקיים המקח בשעת מסירת השטר – מהני מדין קניין שטר. טעם זה קיים גם בזכרון דברים.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
חוזים