שנת תשע"ב | שבת פרשת בהר

פרשת השבוע: משרד החוץ והיחסים עם מצרים

השבוע נדון בבניינה של ירושלים, כבירת מדינת ישראל הראשונה, בימי שלמה המלך וזאת בהמשך להבטחתנו כי בין יום העצמאות ליום ירושלים נעסוק בבנין "קרית מלך רב".

הפעם נעסוק במשרד החוץ, הכתוב מוסר לנו את האינפורמציה הבאה:

"...וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח שְׁלֹמֹה כָּאוּלָם הַזֶּה" (מלכים א ז' ח).

הסברנו בעבר כי העובדה ששלמה התחתן עם שבע מאות נשים ועוד שלש מאות פלגשים, מצביעה על כך שהוא הצליח ליצור קשרים דיפלומטיים רבים עם מלכים ומנהיגים רבים, שכולם הכירו בגדולתו ונתנו לו את בנותיהם לאשה. יש לזכור כי בעולם היה נהוג מאז ומתמיד כי המלך החזק הוא זה שלוקח את בתו של המלך החלש ממנו.

מטרתו של שלמה הייתה להשפיע באמצעות נשותיו והשגרירויות שהן פתחו בירושלים, על כל העמים בעולם כולו להכיר במלכותו של הקב"ה, כא-ל יחיד בלתי נראה. החתונה עם בת פרעה הייתה היהלום שבכתר במבצע זה. הבית הנזכר בפסוק שציטטנו לעיל, משמעותו בניית בנין מיוחד עבור משרד החוץ, בו תתבצע כל העבודה הנדרשת לשם כך. קריאת שמו של המבנה על שם בת פרעה, משמעותו הכרזה קבל עם ועדה: "אם פרעה נתן לי את בתו והכיר בעליונותי, איש אינו רשאי ויכול לפקפק במעמדי". לכן, הכתוב מקדיש כמה וכמה פסוקים לנושא עקרוני זה. הראשון שבהם פותח את דברי ימי שלמה כמלך עצמאי לאחר מות דוד אביו וז"ל הכתוב:

"וַיִתְחַתֵּן שְׁלֹמֹה אֶת פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם וַיִּקַּח אֶת בַּת פַּרְעֹה וַיְבִיאֶהָ אֶל עִיר דָּוִד עַד כַּלֹּתוֹ לִבְנוֹת אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת בֵּית יְקֹוָק וְאֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב" (מלכים א ג' א).

נשים לב לכמה הדגשים:

א.   החתונה היא עם פרעה, בעצם מה שחשוב הוא העובדה שפרעה, המנהיג של האימפריה החשובה ביותר באזור, מכיר בעליונותו של שלמה.

ב.   בת פרעה ממתינה בעיר דוד עד לגמר מפעל הבניה של "קרית מלך רב".

ג.    מפעל הבניה כולל את ביתו=בניני הממשלה, בית ד' =בית המקדש על כל חלקיו וחומת ירושלים על מגדליה המקיפה את הכל.

כסיכום, מופיע הפסוק הבא:

"אַךְ בַּת פַּרְעֹה עָלְתָה מֵעִיר דָּוִד אֶל בֵּיתָהּ אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ אָז בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא"

                                                                                                 (מלכים א ט' כד).

כפי שהסברנו, ביתה של בת פרעה הוא המבנה ששימש כמשרד החוץ של ממשלת שלמה. כאשר הסתיימה הבניה, עברה בת פרעה מעיר דוד אל הארמון. מפסוק זה נלמדת עובדה נוספת. הארמון של משרד החוץ נבנה ב"מִּלּוֹא". חז"ל הסבירו לנו כי דוד המלך מילא את העמק שבין עיר דוד והר הבית בעפר, יישר את השטח והכינו עבור עולי הרגלים, שהיו אמורים להגיע בהמוניהם למקדש. שלמה שינה את ה'תב"ע' והשתמש בשטח מיוחד זה, בכניסה לבית המקדש כדי לבנות את משרד החוץ = ארמונה של בת פרעה. שלמה רצה כנראה שכל עולה רגל יהודי ולא יהודי (על פי חזונו) ידע כי בתו של פרעה ניתנה לו, מה שעל פי הכרזת המצרים, מעולם לא נעשה קודם לכן. כך הכריז שלמה כי ירושלים ובית המקדש שבמרכזה הם מרכז כל העולם - ההר שאליו עולים כל ישראל וכל אומות העולם, כמו שניבא בהמשך ישעיה, בנבואתו על אחרית הימים.

בע"ה, בשבוע הבא נמשיך לדון בסוגיא זו ובתגובת העם לצעד זה.

הבה נתפלל כי גם בדורנו משרד החוץ יצליח להעביר ערכים יהודיים לעולם כולו

(גם ללא שימוש בחתונות)

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר