שנת תשע"ג | שבת פרשת חיי שרה

שו"ת במראה הבזק: סידור חופה וקידושין למי שהיה נשוי בעבר בנישואין אזרחיים לגיורת קונסרבטיבית

מקסיקו סיטי, מקסיקו Mexico City, Mexico

תמוז, ה'תשנ"ה

שאלה

בא לפני יהודי וביקש שאערוך לו חופה וקידושין, תוך כדי בירור מצבו האישי נתבררו העובדות הבאות:

א. האיש היה נשוי כדת משה וישראל ולפני כאחת עשרה שנה התגרש מאשתו היהודיה, בטקס רפורמי.

ב. לאחר זמן נשא האיש אשה גיורת קונסרבטיבית מקנדה ולאחר חמש שנים התגרש ממנה בגרושין אזרחיים, והאשה חזרה לקנדה.

האיש הסכים לתת גט כדת וכדין לאשתו הראשונה והיא הסכימה לקבלו.

האם ניתן לסדר לו עכשיו חופה וקידושין עם אשה נוספת בלא שיתן גט לאשה השניה.

לטענתו אין הוא חייב בכך כיון שהיה נשוי לה רק בנישואין אזרחיים והוא כלל לא יודע היכן היא כיום ואם בכלל תשתף פעולה.

האם גם בימינו יש לחשוש לנישואין אזרחיים מצד "אין אדם עושה...", וגם אם נאמר שכן הרי מדובר כאן בגיורת קונסרבטיבית שאחר כך התחתנה בנישואין אזרחיים, וסופה מורה על תחילתה?

תשובה

א. קשה לבטל גיורים קונסרבטיביים בלי לבדוק שאכן הרבאיי לא למד בישיבות וכי הוא פסול לעדות¹.

ב. עם זאת ניתן להתיר לאיש להתחתן, משום שנהגו בבתי-הדין להתיר אישה להינשא בלי גט, לאחר נישואין אזרחיים במקום עיגון², וק"ו בנדון דידן³.

ג. אין לחשוש לנישואין אזרחיים במקום שבנקל ניתן לסדר חופה וקידושין על-פי התורה⁴, וכן פסק מרן הגר"ש ישראלי בפסק-דין רבני⁵. ואולם נראה שמרן הראי"ה קוק⁶ פסק, לבטל נישואין אזרחיים רק כאשר הנישואין היו "מתוך הפקרות ובעיטה בדת ישראל", אבל אם היו מתוך רשלנות או חוסר ידיעה, יש חשש קידושין.

ד. לעניין החזקה של "אין אדם עושה..." עיין בפסק הדין הנ"ל שבו כתב מרן הרב ישראלי, שדין זה לא נאמר באנשים הפרוצים באיסורי נידה ובאיסורים אחרים. אך עיין שם בדעת המיעוט, החולקת.

_________________________________________________

1 כך פסק הגר"ש ישראלי בשו"ת "במראה הבזק" (ח"א תשובות פד וצז, כד ולו במהדורא הראשונה),. ושם התייחס גם לקידושין וגם לגיור של קונסרבטיביים. אמנם מאוחר יותר, לגבי שאלה של ריח הגט על קידושין קונסטרבטיביים, כתב שיכולים לסמוך על פסקי הגר"מ פיינשטיין באבן העזר (ח"ד סימנים מו ויג) שאין להתחשב בקידושיהם. וייתכן להסיק מזה שגם לגבי גירות ניתן לסמוך על הגר"מ פיינשטיין, שביטל גיור שלהם, כמבואר ב"דרכי משה" (אבן העזר ח"ג סי' ג).

2 עיין "פסקי דין רבניים" (חלק ז עמ' 281, חלק ט עמ' 355 וחלק יג עמ' 99, ושם באורך) ובפרט כאשר מלמד סופו על תחילתו בזה שגם התגרשו ב"גט" אזרחי.

3 עיין ב"דרכי משה" (טור אבן העזר סי' א סע' ט) שכתב, "בזמן הזה לאחר האלף החמישי אין חדר"ג אלא מנהג", וממשיך שם "ונ"ל דהמיקל וסומך על דברי המתירים לא הפסיד, שהרי כתבתי לעיל שלא גזר משום חשש איסור דאורייתא ואינה אלא תקנה בעלמא, ובשל סופרים הלך אחר המיקל, כל שכן בתקנה בעלמא". לכן, אם מקילים באיסור אשת איש, ק"ו בנדון דידן. ואפילו אם תאמר שהחרם הוא איסור תורה וצריך להחמיר (עיין "אוצר הפוסקים" סי' א ס"ק סא אות ג), אם מקילים באיסור אשת איש החמור, ק"ו בנדון דידן. ובפרט שיש כאן הרבה ספקות - ספק על עצם הגיור וספק על הקידושין, וגם לא ברור, אם נישואין אזרחיים הם ספק שקול. ועוד ספק אם צריך להחמיר בספק חדר"ג, ובפרט שיש כאן גם מקום עיגון של האיש. ועיין בשו"ת "אחיעזר" (סי' י) שמתיר חדר"ג במקום ספק קידושין בלי מאה רבנים (מובא ב"אוצר הפוסקים" סי' א ס"ק סא אות ב) ועיין שם עוד שהקילו במקום ספק.

ונראה אפילו ל"חתם סופר" (שו"ת אבן העזר סי' ג) המחמיר בחיוב מאה רבנים ואפילו במקום שהאישה נאסרת, מפני שיש אפשרות לתקן על-ידי מאה רבנים, חייבים לעשות זאת, מכל מקום נראה שבנדון דידן יודה, שאין צורך במאה רבנים, הואיל ויש ספק על עצם הקידושין (ועיין ב"אחיעזר" ו"אוצר הפוסקים" הנ"ל שכתבו להקל במקום ספק ואפילו לדעת ה"חתם סופר"), וכעין מה שמקילים בדבר שיש לו מתירים, כאשר יש ספק בעצם האיסור, עיין "דרכי תשובה" (יורה דעה סי' קב ס"ק יח וסי' קי ס"ק קצז), המחלק בין ספק התלוי במעשה שבו מחמירים ובין ספק בדין שבו מקילים, עיין שם, ובפרט שיש כאן ספק ספיקא כמוסבר לעיל, ובדבר שיש לו מתירים מותר בספק ספיקא במקום צורך (שו"ע יורה דעה סי' קי סעיף ח ברמ"א). וכן כתב בספר "היכל יצחק" מרן הרב ר"א הלוי הרצוג (סי' לב) להתיר חדר"ג במקום נשואים אזרחיים (הובאו דבריו ב"פסקי דין רבניים" חלק יג עמ' 99).

4 שו"ת ריב"ש (סי' ו).

5 "פסקי דין רבניים" (חלק ז מעמ' 35 והלאה).

6 שו"ת "עזרת כהן" (סי' לט).

לראש העמוד