|
 שנת תשע"ג | שבת פרשת ויקהל פקודישו"ת במראה הבזק: חזרת הש"ץ כשהציבור אינו מבין עבריתקאזאן, רוסיה Kazan, Russia אדר ב' תשס"ג שאלה אני רב בעיר קאזאן שברוסיה. כהצעתכם, כדי שלא תישכח צורת התפילה כשרוב הציבור אינו קורא בלשון הקודש, הנהגתי בקהילתי שהציבור קורא בקול כמה קטעים חשובים בתפילה (מתוך תדפיס שבו מופיעות המילים באותיות רוסיות) וכך נשמרת צורת התפילה. הציבור יחד קורא "ברוך שאמר", "אשרי", "הללויה הללו אל בקדשו", "ישתבח" ו"שמע". את שאר התפילה, כמו גם את תפילת הלחש, כל אחד קורא לעצמו ברוסית. הש"ץ כמובן קורא בלשון הקודש. כשהציבור מוציא את מילות שמונה-עשרה מפיו מובן שזוהי תפילה בציבור ואפשר לחזור את חזרת הש"ץ. לעתים אני מסתפק אם יש שישה שאכן התפללו (הוציאו את המילים מפיהם, על כל פנים ברוסית) ומתעוררת שאלה בקשר לחזרת הש"ץ. אנחנו כמובן הסברנו להם את חשיבות העניין. האם אפשר לסמוך על זה, משום שבפשטות כדי לסמוך עליהם צריך שחשיבות העניין תחדור בהם ולא רק שידעו שזוהי ההלכה? ואולי אפשר לסמוך על כך שמתפללים "עם העיניים והלב"? במקרה שברור לי שלא היו שישה שהתפללו, האם אפשר שהש"ץ יתפלל את כל תפילת הלחש שלו בקול, באופן שנוכל לענות קדושה ומודים, נוסף לעצם חשיבות קדושה וכו', אולי אפשר לצרף גם שזהו המניין היחיד בעיר, ושלא "תישכח תורת תפילה"? תשובה לא מצאנו תנאי בהלכות תפילה שמגביל חזרת הש"ץ דווקא אם היו שישה מתפללים. בכל מקום שיש ציבור של עשרה יהודים שרויה השכינה, ומוטלת עליהם הזכות והחובה להתפלל ולומר קדיש, קדושה ומודים. רמב"ם אף תיקן במקומו (בגלל בעיה שהציבור דיברו ולא כיוונו לברכות הש"ץ) להתפלל רק חזרת הש"ץ1. אם מתוך המניין יש כאלו שלא התפללו בלחש, במזיד או מתוך חוסר ידיעה, אין הם פטורים מלתקן בהמשך התפילה. אדרבה, עיקר החזרה נועדה לעם, שרבים מהם לא ידעו להתפלל ביחיד בלחש. לא מצאנו שיש תנאי שמספר מסוים מהקהל יהיו בקיאים בתפילה. הבעיה נוצרת רק אם לא יהיו תשעה המבינים את הברכות ומכוונים לברכות הש"ץ2. לפתרון בעיה זאת הציע "משנה ברורה" שהש"ץ יתנה שתפילתו תהיה נדבה3. עצה זו לא תועיל בתפילות שאינן יכולות להיות בנדבה, כמו בשבת או בתפילת המוספים. בתפילות אלו במיוחד יש לעשות מאמץ שתשעה לפחות יענו אמן על ברכות הש"ץ. רצוי גם שהעונים אמן יבינו את הברכות הנאמרות, ולפחות ברכה ראשונה – אם כי בדיעבד די בכך שכיוונו לענות אמן בסוף כל ברכה4. _____________________________________________________ 1 שו"ת רמב"ם (מהדורת בלאו סי' רנו, סי' רנח) 2 שו"ע (או"ח סי' קכד סע' ד) 3 שם (סי' קכד ס"ק יט). 4 ראה "משנה ברורה" (סי' קכד סע' ב וסי' קצג סע' ה).  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
