|
 שנת תשע"ד | שבת פרשת חיי שרהשו"ת במראה הבזק: כרטיסי טיסה הוצעו למכירה במבצע שפורסם בטעות, דין קנייתם והשימוש בהם(מתוך ח"ח) ניו ג'רסי, ארה"ב New Jersey, USA אלול תשע"ב השאלה חברת תעופה פרסמה בטעות באמצעות ה"רשת" (אינטרנט) מבצע מכירת כרטיסי טיסה מארה"ב לישראל וחזרה במחיר של 330 דולר בלבד. ידוע ומפורסם שמחיר שכזה הוא בדרך כלל כ- 1000 - 1500 דולר. תוך זמן קצר נמכרו כרטיסים רבים. הטעות נתגלתה והמבצע הופסק. חברת התעופה החליטה מסיבותיה, לכבד את הכרטיסים שנרכשו במחיר זה. מתעוררות שתי שאלות: א. אם מותר לקנות כרטיס במחיר הזה, כאשר ברור שחלה טעות? ב. אדם שכבר קנה כרטיס, אם מותר לו להשתמש בו, או שעליו לפנות לחברת התעופה להחזיר הכרטיס ולקבל את כספו בחזרה? תשובה 1. אין לקנות כרטיס שכזה, שהרי וודאי שיש טעות במחיר1. ויש הסבורים שכיוון שאיננו יכולים לדעת את השיקולים הכלכליים של חברות תעופה, אין זה מספיק ברור שאכן מדובר בטעות, ומותר לקנות את הכרטיס2. 2. מאחר שחברת התעופה בסופו של דבר החליטה לכבד את הכרטיס, מותר בדיעבד להשתמש בכרטיס3. 3. אף על פי כן, מידת חסידות שלא להשתמש בכרטיס ולנסות לקבל את התשלום חזרה תמורת ויתור על הכרטיס4. _____________________________________________________________ 1 כתב רמב"ן (ויקרא כה, יד) בפירוש התורה, שגם בקרקעות שאין בהם דין אונאה לגבי דין החזרת המעות וביטול מקח, יש איסור להונות. לכן, גם אם אין דין אונאה (והמוכר או הקונה אינם מחויבים להחזיר את הפרשי הכספים או לבטל את העסקה) מכל סיבה שהיא, לכתחילה אסור לקנות כרטיס וליהנות מטעות שטעה המוכר. נראה שיש כאן גם מצוות השבת אבידה, כמבואר בבבא מציעא (לא ע"א), שם לומדת הגמרא מהפסוק 'לכל אבידת אחיך' - לרבות אבידת קרקע, ולכן גם אם רואה מים שבאים לשטוף שדה חבירו צריך לגדור בפניהם שלא יזיקוהו. וכתב "ערוך השולחן" (חו"מ סי' רנט סע' יז): "כן בכל עניני הפסד שיכול להיות אצל חבירו וביכלתו למנוע ההיזק, חייב למנוע, ואם לא עשה כן עובר בעשה דהשב תשיבם, ובלא תעשה דלא תוכל להתעלם". לכן מצווה להודיע לחברת התעופה (ולאתר) על הטעות שחלה, ובוודאי שאין לקנות ממנה במחיר שהיא מפסידה ממנו. 2 כן דעת מו"ר הגרנ"א רבינוביץ. 3 על פי הפרסומים, חברת התעופה החליטה לכבד את הכרטיסים משתי סיבות. הראשונה, כדי שלא יצא לה שם רע אצל הלקוחות, והשנייה היא שהחוק ברוב מדינות ארה"ב קובע קנס גבוה (עד 27 אלף דולר לכרטיס) למי שמפרסם כרטיס במחיר מסוים, ולא מוכר אותו. אם הסיבה הראשונה היא הסיבה האמיתית להסכמתם, הרי שיש כאן ודאי גמירות דעת בדיעבד למכירת הכרטיסים, ולכן מותר לקונה להשתמש בהם. אולם, אם רק מפחד הקנס הסכימה חברת התעופה הסכימה לכבד את הכרטיסים, יש לדון אם הסכמה בכפייה נחשבת להסכמה. בעניין זה פסק השו"ע (חו"מ סי' רה סע' ד): "אם כופהו ליתן לו פחות משוויו, אף בקרקע אין כאן תורת מקח, והוי כמו שאנסוהו ליתן, שאינה מתנה". ועוד מבואר בשו"ע (חו"מ סי' רה סע' ז) שאף אונס ממון נחשב אונס, ולכן גם איום של הפסד ממוני נחשב כפייה. ולפי זה כאן שבאמצעות הקנס כפו את החברה למכור את הכרטיסים במחיר נמוך, המכירה בטילה. אמנם, יש לדון מתי הקניין חל, כי אם הקניין חל כבר בזמן הקנייה באינטרנט, הכפייה על חברת התעופה היא רק לקיים את המכירה ואין זה נחשב ככפייה למכור, אלא רק כפייה שלא לבטל את המכירה, וייתכן שבכפייה מסוג זה המכירה תקיפה. אמנם, אם המכירה איננה חלה עד זמן הסכמת החברה לקיים את המכירה, אז המכירה עצמה היא מכירה כפויה ואינה חלה. לכאורה דיון זה תלוי במחלוקת המחבר והרמ"א (שו"ע חו"מ סי' רכז סע' ד, ע"פ מתוס' ב"ב פד ע"א) במקום שיש אונאה בשיעור ביטול מקח, האם גם המאנה יכול לחזור ולבטל את המקח או רק המתאנה, הסברא שגם המאנה יכול לחזור היא שהמקח לא חל עד הסכמת המתאנה, המחבר פסק שהמאנה אינו יכול לחזור, ואילו הרמ"א פסק שהמאנה יכול לחזור עד שהמתאנה מסכים לקיים את המקח, כיון שעד אותה שעה המקח לא חל. אם כן, לשיטת המחבר הכפייה כאן היא רק שחברת התעופה לא תבטל את המכירה, ואילו לפי הרמ"א הכפייה היא לקיים את המכירה. אמנם יש מקום לומר שבגלל שהמכירה נכפתה על ידי חוקי המדינה, וחוקים אלו אינם עשויים להשתנות באופן שתוכל חברת התעופה לתבוע את ביטול את הכרטיסים, מסתבר שיש כאן בדיעבד גמירות דעת של החברה לכבד את הכרטיסים. ולכן גם משום רצונה של החברה לשמור על קשרי לקוחות טובים, וגם משום רצונה לפעול על פי חוקי המדינה, מסתבר שבדיעבד יש כאן גמירות דעת גמורה לכבד את הכרטיסים שנמכרו, ולכן אדם שקנה את הכרטיסים רשאי להשתמש בהם. 4 פסק הרמ"א (שו"ע חו"מ סי' שמח סע' ב) שטעות גוי מותרת, אם לא נודע לו משום חילול השם (ומביא דעה אחרת), וכתב באר הגולה (סק"ה) "ואני כותב זאת לדורות שראיתי רבים גדול והעשירו מטעות שהטעו הגוי ולא הצליחו וירדו נכסיהם לטמיון ולא הניחו אחריהם ברכה, וכמ"ש בספר חסידים (א'עד) "אל יעשה אדם עוול אפי' לנכרי ואלו דברים מורידים את האדם ואין הצלחה בנכסיו ואם השעה עומדת לו יהיו נפרעין מזרעו". נראה שגם כאן אף שמותר ליהנות במקרה זה מטעות החברה, למרות זאת מידת חסידות היא לא ליהנות מהטעות, או למצוא את הדרך להשיב את ההפרש.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
