English | Francais

Search


שנת תשע"ד | שבת פרשת אמור

פרשת השבוע: ישמעאל בני, ברכני! על משמעות הברכה

הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"

בסוף פרשתנו נמצאת פרשית המגדף ר"ל. וז"ל התורה:

"וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי: וַיִּקֹּב בֶּן הָאִשָּׁה הַיִּשְׂרְאֵלִית אֶת הַשֵּׁם וַיְקַלֵּל וַיָּבִיאוּ אֹתוֹ אֶל מֹשֶׁה וְשֵׁם אִמּוֹ שְׁלֹמִית בַּת דִּבְרִי לְמַטֵּה דָן: וַיַּנִּיחֻהוּ בַּמִּשְׁמָר לִפְרֹשׁ לָהֶם עַל פִּי יְקֹוָק" (ויקרא כ"ד י-יב).

 

דווקא מעשהו החמור של בן המצרי מחייב אותנו להעמיק במשמעותה של הפעולה ההפוכה לפעולתו והיא הברכה.

הזכרת שם ד' מותרת אך ורק כאשר אדם אומר ברכה ואז הוא חייב להזכיר שם ומלכות. נשאלת השאלה מדוע מברכים? היה יותר מתאים להודות!

נביא עוד מקרה של הזכרת שם והוא המקרה המיוחד של שימוש ב"שם המפורש". חז"ל במקום ובעקבותיהם רש"י קשרו את בן המצרי עם המצרי שמשה רבנו הרגו במצרים על ידי שימוש ב"שם" "הַלְהָרְגֵנִי אַתָּה אֹמֵר" (שמות ב' יד).

כדי לענות על כך נצטט את הברייתא המפורסמת ממסכת ברכות:

"תניא, אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי אכתריאל י-ה ד' צבאות שהוא יושב על כסא רם ונשא ואמר לי: ישמעאל בני, ברכני! - אמרתי לו: יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין, ונענע לי בראשו. וקמשמע לן שלא תהא ברכת הדיוט קלה בעיניך" (דף ז ע"א).

נשאלת השאלה, מדוע רבי ישמעאל מדגיש "פעם אחת נכנסתי" והרי ככהן גדול היה נכנס להקטיר קטורת בכל יום כיפור? כמו כן, צריך ביאור לפשר בקשתו של רבנו של עולם "ישמעאל בני, ברכני! ".

במדרש מובא סיפור נוסף המתחיל בביטוי "פעם אחת", גם בו תופס מקום מרכזי רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול וגם בו מוזכרת האפשרות של שימוש בשם כדי לפגע בגוי רשע. וז"ל המדרש בקיצור:

"פעם אחת היה יושב ועוסק בתורה ומצא כתוב "וגונב איש ומכרו" וגו' והלך וטח הבית כלו בנעלים ודבקם בכתלים ושלח אחר רבן שמעון בן גמליאל וחבריו, ואמר להם: מי שגנב איש מבני ישראל והלך ומכרו מה דינו? אמרו לו: חייב מיתה. אמר להם: אם כן אתם חייבים מיתה, קבלו על עצמכם דין שמים. אמרו לו: למה? אמר להם בשביל אחי יוסף שמכרו את יוסף דכתיב "וימכרו את יוסף", וכתיב "על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים". ...אמרו לו: תן לנו זמן שלשה ימים עד שנדע אם גזרה זו באה מן השמים נקבל עלינו דין שמים. נתן להם זמן שלשה ימים ונתקבצו הללו הרוגי מלכות. ואלה הן: רבן שמעון בן גמליאל ור' ישמעאל בן אלישע כהן גדול, ..., וקטן שבכולם היה ר' ישמעאל כהן גדול. אמר להם: אם דעתכם שתחלקו עמי בעוון שאזכיר השם עכשיו אעלה לרקיע ונדע, אם נגזרה גזרה זו מן השמים אנו מקבלין עלינו, ואם אינה מן השמים אני יכול לבטלה בשם" (אוצר המדרשים עמוד 444).

נציע כאן כי המדרש המובא בגמרא בברכות הוא המשכו של המדרש העוסק בעשרת הרוגי מלכות.

רבי ישמעאל נדרש על ידי הקב"ה לקבל על עצמו את הדין ולהודיע שהוא מוכן להיות כלי שרת של הקב"ה, גם אם מדובר בגזירה נוראה. כשהקב"ה אומר לר' ישמעאל לברך אותו הוא מבקש ממנו שיקבל על עצמו את הגזירה. אם אתה מאמין, קבל את זה. זו המשמעות של 'ברוך אתה ה''. להגיד את המלים האלה פירושם לומר שאני מאמין, לטוב ולרע. משמעותה של הברכה היא אינני אוכל כדי לאכול, אלא אני אוכל כדי שאוכל לעבוד את בוראי וממילא לקבל על עצמי את כל החלטותיו.

 

דווקא בשבוע שבו 'ערמה גדולה של נעליים' יכולה, ח"ו, לגרום להרהורי שאלה,

נצטרף לברכתו של רבי ישמעאל כהן גדול ונתפלל:

"יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך את כעסך ויגולו רחמיך על מדותיך

ותתנהג עם בניך במדת הרחמים ותכנס להם לפנים משורת הדין.

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

 

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

 סבג ז"ל

 

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

 

לע"נ

הרב יוסף מרדכי שמחה שטרן ז"ל

נלב"ע כ"א אדר א' תשע"ד 


לע"נ

שמואל רוזנהק ז"ל

נלב"ע ו' באייר תשע"ג

לע"נ

שלמה מרזל ז"ל

נלב"ע י' באייר תשע"א

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.