שנת תשע"ד | שבת פרשת במדבר

שו"ת במראה הבזק: שמו של בן לאם יהודיה ואב גוי

(מתוך ח"ח)

יוהנסבורג, דרום אפריקה                         Johannesburg, South Africa

סיון תשע"ב

שאלה

אדם שנולד מאם יהודיה ואב גוי, כיצד קוראים וכותבים את שמו, כגון בכתובה או כאשר הוא עולה לתורה בבית הכנסת. האם על שם הסב, אבי האם (כגון משה בן שם הסב), על שם האם (כגון משה בן שם האם) או מזכירים את שמו בלבד (משה, ללא תוספת)?

תשובה

הדרך הפשוטה והנכונה היא לקרוא לו בשם אמו¹, דהיינו  "משה בן (שם האם)". כך יש לקרוא לו בברית המילה², בכתובה בעזה"י ובגט ח"ו.

לעניין עלייה לתורה, במקום שיש בושה, כיוון שאין לכך משמעות הלכתית, במקום שיש חשש שיולבנו פניו אפשר להקל ולקרוא לו בשם הסב³.

________________________________________________________

1 מכל הסוגיות (קידושין סח ע"ב ועוד) עולה בצורה ברורה שלבן של גוי ויהודיה אין יחס משפחתי לאביו, אלא הוא נחשב לזרע של אמו בלבד.

מהפוסקים עולות כמה אפשרויות:

א.     לא לכתוב את שמות ההורים כלל. בשולחן ערוך (אבן העזר קכט, ט) פסק שמכיוון שהגט כשר גם כאשר לא כתבו בו את שמות ההורים, במקרים של גר (שאינו מיוחס אחר הוריו), שתוקי (שלא יודעים מיהו אביו) או אסופי (שלא יודעים מיהם הוריו) - אין כותבים אלא את שמותיהם, ולא שמות הוריהם כלל.

ב.     "בן אברהם אבינו". בשולחן ערוך (שם, כ) פסק שבגט של גר יש לכתוב "פלוני בן אברהם אבינו". פסיקה זו באה למרות הפסיקה האמורה לעיל שם שלא יכתוב את שמות ההורים כלל.

הלבוש (שם) הבין שאפשר לכתוב אצל גר: "בן אברהם אבינו", וכן אפשר לכתוב גם בגט של שתוקי או אסופי.

לעומתו בספר גט פשוט (שם ס"ק מח) פסק שאפשר לכתוב כך רק על גר, אך אם יכתבו כך אצל שתוקי יטעו ויחשבו שמדובר בגר, ואם כן לא יהיה מובן מתוך הגט במי מדובר, והגט יהיה פסול.

ג.      בן הסב. הרמ"א (או"ח קלט, ג) פסק שמעלים לתורה שתוקי בשם הסב. הט"ז (שם ס"ק א) חלק עליו מכיוון שהוא לא באמת הבן של הסב, ואם יכתבו לו גט בשם סבו הוא יהיה פסול. לכן למעשה כתב להעלותו: "בן אברהם" (עיין פרי מגדים שם שכתב שאפשר שכוונת הט"ז היא "בן אברהם אבינו" כמו אצל הגר).

ד.     בן האם. רחל בת שמואל האמורא נשבתה בידי שובה גוי בשם 'איסור' וילדה לו בן. לימים איסור זה התגייר, עיין רשב"ם (בבא בתרא קמט ע"א ד"ה דאיסור). והגמרא מכנה בן זה בשם "מרי בר רחל", מכיוון שלהלכה אין מכירים באביו, שהיה גוי.

הגט פשוט (סי' קכט ס"ק נא) והחתם סופר (חלק ד סי' מא) כתבו שיש לכתוב את שם האם בבן של גוי ובשתוקי. גם הדגול מרבבה (על שולחן ערוך אבן העזר קכט, ט) הסכים שכך יש לכתוב בבן גוי, אך לא אצל שתוקי, מכיוון שלגבי בן הגוי ההלכה לא מכירה באב כלל, ואילו לשתוקי יש אב, רק שאנו לא יודעים מי הוא. אך כאמור, הוא מסכים שלבן הגוי יש לקרוא בכתובה בשם האם, ולחילוק זה הסכים האגרות משה (יו"ד סי' קו אות ג) לעניין כתיבת הכתובה.

2  כפי שהובא בהערה הקודמת, מהפוסקים משמע שכך שמו ההלכתי לעניין גט וכתובה. יש חשיבות לשם הנקרא בברית כשמו הרשמי, ולכן חשוב לקרוא לו בשם זה במעמד הברית. כמו כן אין במקרה של ברית חשש של הלבנת הפנים, מכיוון שמן הסתם הנוכחים מודעים לזהות של הורי הילד.

3  הנחתנו היא שלהעלות אדם לתורה בשם הכולל את שם אמו עשוי למשוך תשומת לב שאין אנו מעוניינים בה. כפי שהובא לעיל, הרמ"א פסק לעניין שתוקי שאפשר להעלותו לתורה בשם הסב, ואמנם הט"ז חולק עליו, אך משום חשש הלבנת פנים, ומפני שאין בעלייה לתורה עניין הלכתי, שהרי אפשר לומר "יעמוד השלישי" סתם, בלי לפרש את שמו, לכן נראה שיש לסמוך על שיטת הרמ"א.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר