English | Francais

Search


שנת תשע"ד | שבת פרשת כי תבוא

חמדת הדף היומי: שימוש בכספי מעשר כספים לקניית מצוות

הרב עקיבא כהנא

המשנה בחגיגה (ז ע"ב) מביאה את דברי בית הלל שניתן להביא שלמי חגיגה ביו"ט ראשון של פסח מכספי מעשר שני. הגמרא (ח ע"א) הקשתה שלכאורה הכלל הוא ש'דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין', ואם כן חגיגה שהיא דבר שבחובה צריכה לבא מחולין ולא ממעשר? ומתרץ עולא שמדובר כשטופל (מצרף) מעות מעשר למעות חולין, והגמרא לומדת מפסוקים שמותר להביא חגיגה באופן זה שטופל מעות חולין למעשר.


הרמ"א (יו"ד סימן רמט סעיף א בשם מהרי"ל בהלכות ראש השנה) כותב שניתן להשתמש במעות מעשר כספים אך ורק לצורך צדקה. ולא לצורך מצווה אחרת. הטעם לכך הוא שאין לעשות מצוות מממון ענים, ומעשר הכספים שייך לעניים. ה'אורח מישור' (על הדרכי משה) מקשה מדוע לא כתבו מהרי"ל ורמ"א שהטעם הוא משום ש'דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין'. ונראה ליישב שהרמ"א ומהרי"ל דיברו כשלא התנה שיוכל לקנות מצוות מממון המעשר, ולכן ממון המעשר שייך לעניים, וממילא כלל לא שייך להשתמש בממון עבור מצווה, ואין צורך להזדקק לנימוק ש"דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין".


מהר"ם שיק (יור"ד רל) פוסק שלא רק שאסור לקנות אתרוג של מצווה מכסף מעשר, אלא שאסור גם לקחת כספי חולין ולהוסיף עליהם כספי מעשר על מנת להדר ולקנות אתרוג יפה יותר מהאתרוג שאותו האדם חושב לקנות. ומבאר שדווקא בחגיגה כתבה הגמרא דלעיל שמותר לטפול מעות מעשר ומעות חולין, והגמרא למדה זאת מפסוק, אבל אין להתיר במקרים אחרים, בהם לא נאמר חידוש זה.


אמנם ה'לקט יושר' (יורה דעה עמוד עו) כותב שגם באופן שאדם מתנה מהתחלה שמעשר הכספים ישמש לכל המצוות שהוא רוצה, ואז אין הוא ממון עניים, בכל זאת אסור לקנות אתרוג או מצווה אחרת ממעות מעשר כספים, אבל באופן זה יהיה מותר לקנות מהמעשר הידור מצווה. בשו"ת בצל החכמה (ד, קסד) הבין  שטעמו הוא שמותר לטפול חולין למעשר בשביל לקנות מצווה, ולכן כשקונה מצווה ממעות חולין, ומוסיף וטופל מעות מעשר, וקונה בהן את הידור המצווה זה. אמנם נראה שכוונת ה'לקט יושר' היא שמצווה היא 'דבר שבחובה' ולכן באה רק ממעות חולין וגם בטפילה, אבל הידור מצווה שאינו 'דבר שבחובה, מותר לקנותו ממעות מעשר.

אמנם בשו"ת משיב דברים (קלז) מחדש שלמרות שהדין שמותר לטפול הוא חידוש הכתוב ששייך רק בקרבן חגיגה, ולא בדברים אחרים, אבל גם הכלל ש'דבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין' הוא כלל שקיים רק בקדשים (כך גם הביא בשם ה'מגיני שלמה') ולכן גם כשלומדים מקדשים למקומות אחרים, לא לומדים מחטאת שבה אסור לטפול מעות מעשר למעות חולין, אלא לומדים מחגיגה שבה הדין הוא שמותר לטפול מעות מעשר למעות חולין, ולכן ניתן לטפול במצוות אחרות, גם ב'דבר שבחובה'.


סיכום:

הגמרא אומרת שאסור לקנות חגיגה מכסף מעשר שני משום שדבר שבחובה אינו בא אלא מן החולין, אך מותר לטפול מעות מעשר שני למעות חולין ולקנות מהן יחד קרבן חגיגה. לגבי כספי מעשר כספים, הרי שאם לא התנה שיהיה לכל מצווה שרוצה נראה מרמ"א ו'לקט יושר' שאינו יכול לקנות מהן מצווה אחרת בכלל מכיוון שזה נחשב ממון עניים. אם התנה שיהיה לכל מצווה, המהר"ם שיק כותב שאסור לקנות גם הידור מצווה מכסף זה. אמנם יש חולקים ומתירים משני טעמים: א. הידור מצווה אינו 'דבר שבחובה'. ב. כמו שלגבי חגיגה ניתן לטפול מעות מעשר שני למעות חולין ולקנות את הקרבן, כך ניתן לצרף כסף מעשר כספים לכסף רגיל בקניית חפץ של מצווה.

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר

Dedication

לע"נ

כל הנופלים במערכה

על הגנת המולדת הי"ד

 
לע"נ

 מרת סוזי (שרה)

ונגרובסקי ע''ה

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

 

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

סבג ז"ל

 

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

 

לע"נ

הרב יוסף מרדכי שמחה שטרן ז"ל

נלב"ע כ"א אדר א' תשע"ד

 

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת ארץ חמדה

נלב"ע י"ח בסיון תשע"ד

  

לע"נ  מר יצחק מונישטר ז"ל,

  יו"ר כבוד 'ארץ חמדה',

 נלב"ע  ה' באלול

 

לע"נ  מרת דוריס מונישטר ז"ל, 

נלב"ע  כ"ג באלול

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.