English | Francais

Search


שנת תשע"ה | שבת פרשת משפטים

שו"ת במראה הבזק: הכלמת פנים ברבים של מי שמעל בכספי הקהילה והתחייב להחזירם



(מתוך ח"ה)

 

מילאנו, איטליה                                                             Milano, Italy

תמוז תש"ס

שאלה

בקהילה מסוימת בצפון איטליה קרה מקרה בלתי טהור: אחד מצוות משרד הרבנות מעל בכסף שנמסר לו כדי שיעבירנו לקהילה, וכשנתגלה הדבר לאנשי ועד הקהילה מיד פטרוהו מכל משרותיו ופרסמו הדבר ברבים וגרמו לו בושות גדולות מאוד.

שאלותיי הן:

1.    היות והאדם הזה התחרט על מעשיו וקיבל על עצמו להחזיר את הסכומים שלקח, האם היה מותר לביישו על ידי הפרסום ברבים? ואם לא, מה דינם של אנשי ועד הקהילה?

2.    והאם מגיע לו לאדם איזה עונש בנוסף להחזרת הכסף?

 

תשובה

א.   עובד במשרה ציבורית שמעד אין לביישו ברבים1 ובמיוחד כשהוא מתחרט ומתחייב להשיב את הכסף שמעל. יתר על כן, ראוי להיזהר בכבודו יותר מאדם אחר2.

ב.  כיון שבאמת עבר העבירה ויש דעה שמותר לביישו3 אי אפשר לנקוט בצעדים כלפי הועד, אע"פ שלכתחילה לא נהגו כראוי4.

ג.   עובד במשרה ציבורית שמעל בכסף5 יש לקהילה לפטרו מתפקידו, משום שפשע6 בכספי הציבור ויש לחשוש שהמקרה יחזור על עצמו.

ד.   אין העובד זכאי7 לתשלום המשכורת עד סוף החוזה אלא מעכשיו מפסיד שכרו. לענין8 תשלומי פיטורין ופנסיה, הכל לפני מנהג המדינה.

 

 

______________________________________________

 

  המחבר בשולחן ערוך חושן משפט סימן תכ סעיף לח מביא שתי דעות בשאלה אם אדם שבייש בבושת דברים פטור או שבי"ד צריך לנדות עד שיפייס המתבייש. אבל אם מדובר על  בושת בעבירה שבאמת נעשתה נחלקו האחרונים, "פתחי תשובה" (שם ס"ק ז) ו"חוות יאיר" (סימן סב) פסקו שאסור לבייש החוטא , אבל "שבות יעקב" (ח"א סימן קעט) פסק שדוקא אם העבירה היא דבר שאפשר לתקנו אסור לבייש את החוטא אבל אם מדובר על פגם שאי אפשר לתקנו ויש להזהיר את הציבור מפניו  מצוה לפרסמו כדי שיפרשו ממנו . בנדון דידן שחזר בתשובה,ברור שמדובר על דבר שאפשר לתקנו. כך גם פירש ה"שבות יעקב" את פסק הרמ"א שפטר את הקורא לחבירו עבד או ממזר אם הדבר אמת. אומנם המהרש"ל פרק החובל סובר שאם באמת עבר עבירה פטור המביישו, בכל מקרה.

2   עיין בשו"ע שם ס"ק ט שדין מבייש ממונים של הקהל כמבייש תלמיד חכם.

3   דעת המהרש"ל הנ"ל.  וכן ה"שבות יעקב" כל זמן שלא משיב את הכסף.

4   "חוות יאיר" (סימן סב) וכן מסקנת "פתחי תשובה" (שם) ובפרט כאשר רוצה לתקן את העבירה ולהשיב את הכסף.

5   בבא בתרא דף כא ע"ב אמר רבא "מקרי ינוקא שתלא טפחא אומנא ... כולן כמותרים ועומדים נינהו כללא דמילתא כל פסידא דלא הדר כמותרה ועומד". ובשולחן ערוך חו"מ (סי' שו סע' יח) פסק לפי שיטת הרמב"ם שכל תפקיד שהעמידו אותו הציבור עליהם אם טעה - רשאים לסלקו.

6   יש להבדיל בין פועל שעבד וטעה שאז יש לדון אם צריך להתרות בו לבין פועל שבפשיעה הלך וגנב שאפשר לסלקו אפילו אינו עובד ציבור. וכן פסק הרמ"א בשו"ע חו"מ (סימן תכא סעיף ו) "יצא עליו שם גנב מסלקו תוך זמנו" וב"ערך שי" (סימן תכא) כתב שאין צריך לברר בעדים כשרים ומספיק שיברר על פי קרובים או שיש רגלים לדבר לפי ראות עיני בית-הדין שגנב.

7   "פתחי חושן" (פרק י סע"ק כד) - אבל משכרו על העבר אין יכול לפחות אלא אם כן בדבר שיכול לתובעו על כך.

8   שם בסוף סעיף קטן לה.

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

לע"נ

כל הנופלים במערכה

על הגנת המולדת הי"ד

 
לע"נ

 מרת סוזי (שרה)

ונגרובסקי ע''ה

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

 

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

סבג ז"ל

 

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

 

לע"נ

הרב יוסף מרדכי שמחה שטרן ז"ל

נלב"ע כ"א אדר א' תשע"ד

 

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת ארץ חמדה

נלב"ע י"ז בסיון תשע"ד

  

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.