|
השבת נסיים את ספר גאולתם של ישראל ממצרים – ספר שמות, ונקרא כמפטיר גם את פרשת פרה אדומה. ננסה להבין, מה מקומם של השכל וההיגיון כמרכיב מרכזי באמונתנו כיהודים? וכיצד משתלבת פרשת פרה אדומה בתוך מארג אנליטי זה?
חכמינו התלבטו בשאלה: מה טעם נקבע מפטיר זה דווקא השבת?
יש שהסבירו בגלל הסמיכות לראש חודש ניסן, והצורך בשימוש בפרה, כדי להיטהר לפני הקרבת קרבן הפסח (שגם הוא מכונה חוקה). גם במדבר שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות, מאותו הטעם, באפר הפרה על בני ישראל מיד לאחר הקמת המשכן.
יש שהסבירו בגלל הסמיכות (מהצד השני) לחטא העגל וה"פרה" המכפרת על קלקול בנה ה"עגל".
ויש שהסבירו כיון שבניסן עתידים להיגאל, כחלק מהגאולה תתחדש מצוות פרה.
ברשותם, ננסה להסביר בכיוון קצת אחר.
על הפסוק הפותח את פרשית פרה:
"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק לֵאמֹר..." (במדבר י"ט ב)
הסביר רש"י: "זאת חקת התורה - לפי שהשטן ואומות העולם מונין את ישראל לומר מה המצוה הזאת ומה טעם יש בה, לפיכך כתב בה חקה, גזירה היא מלפני ואין לך רשות להרהר אחריה".
דבריו של רש"י, המבוססים על המדרש, מלמדים אותנו שני עקרונות.
א. כל מצווה חייבת לעבור את מה שמכונה "מבחן השכל הישר", מבחן ההיגיון. מכיוון שכל מעשינו צריכים להיות מבוססים על כללי הגיון ברורים ומובנים, נגזר כי גם המצוות הקובעות את סדר יומנו חייבות להיות כפופות לעיקרון זה. במידה ונרצה לחרוג מכך, אנו נאפשר ל"שטן" ולאומות העולם לקטרג עלינו.
ב. במערכת הנבחנת על פי עקרונות מושכלים, יש מספר קטן של מצוות יוצאות דופן שהן בבחינת "חוקה". היפוך היוצרות הינו מסוכן ביותר ועלול להפוך את היהדות למשהו הרחוק ממנה, כרחוק מזרח ממערב. זו עצת יצר הרע ובבחינת "מעשה שטן" מלשון קטרוג והשטנה.
כך נבין גם את המדרש הבא: "אמר לפניו [משה] רבש"ע וכי טהרה היא (כיצד יכול אפר לטהר ולתקן), אמר הקדוש ברוך הוא משה חקה היא וגזירה גזרתי ואין בריה יכולה לעמוד על גזירתי דכתיב 'זאת חקת התורה' " (פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא ד).
כולנו שואפים לתקן, לטהר, להתעלות ולשפר את מחשבותינו, כוונותינו ומעשינו. כולנו רוצים לשפר את מצבו של עם ישראל. הדרך להתקדמות חייבת תמיד להבחן ולהימדד על פי כללי ההגיון. נקיטת צעדים המנוגדים לכללים אלה אסורה בתכלית האיסור. אסור לאדם לסכן את עצמו, או לסכן אחרים, בתחום הפרטי או במישור הלאומי, בטענה שסייעתא דשמיא פירושה התעלמות מכללי ההגיון. מאידך, צריכים לזכור כי לא הכל מובן ותמיד ישאר תחום קטן, יוצא דופן, שמעבר להשגתנו כבני אנוש.
נדגים זאת דווקא בדוגמא מתחום המדעים. כלל בסיס במדע הוא נסיון להסביר את תופעות הטבע, על פי כללים הגיוניים שתוצאות כל ניסוי חייבים להתאים להם. עם זאת, אחד העקרונות החשובים ביותר בתחום הפיזיקה של החלקיקים בימים אלה, הוא עקרון "אי הוודאות". או במילים קצת אחרות: "לעולם לא נדע את התשובה ל"פרדוקס החתול של שרדינגר" - חי או מת?
דווקא בערב ר"ח ניסן - ערב פסח - חג הגאולה, נזכור כי גם הליך גאולתנו חייב להיות רצף של החלטות הגיוניות העומדות במבחן השכל הישר. גם אם נזכה לעתים לנסים בלתי מוסברים בשכל, למשל הקמת מדינת ישראל והצלחתה המדהימה בתחומים רבים, נבין שנס זה הוא יוצא הדופן.
נבחן תמיד את מעשינו בדרך שלא תיתן לאומות העולם פתח להיות "מונין את ישראל".
|
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
