שנת תשע"ו | שבת פרשת שלח

מוצאי שבת - רופא שממשיך סעודתו במוצאי שבת והטלפון מצלצל, יאמר 'ברוך המבדיל בין קודש לחול' בלי שם ומלכות, ואז יענה לטלפון [462].

רחיצת ידיים - רופא הבא לרחוץ ידיו לפני הטיפול בחולה או אחרי הטיפול, עדיף שישתמש בסבון נוזלי, אך אם אין לו סבון נוזלי, מותר גם בסבון רגיל [463].

מקורות

[433] שו"ת תשובות והנהגות, ח"א סי' תתסד וסי' תתעא; שש"כ פ"מ סע' כג; [434] שש"כ פ"מ הע' סה**, בשם הגרש"ז אויערבאך; [435] שו"ת אגרות משה חאו"ח ח"ד סי' עט; הרב ש. מן-ההר, תחומין, כב, תשס"ב, עמ' 81 ואילך. אלא שהגביל דין זה לעת שלום, בעוד שבזמן מלחמה לא יתחלף; [436] הגרז"נ גולדברג, הלכה ורפואה, ד, תשמ"ה, עמ' קפא ואילך; [437] הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בשש"כ פל"ב הע' קכה, ושם פ"מ סכ"ג, ושו"ת מנחת שלמה ח"ב סי' לד אות לה. וראה גם בשו"ת במראה הבזק ח"ה סי' נא. וראה בשו"ת הגרי"א הרצוג חאו"ח סי' נו, ומאמרו של הרב א. שלזינגר, תחומין, כא, תשס"א, עמ' 189 ואילך, והנ"ל, תורה שבעל פה, מג, תשס"ב, עמ' צח ואילך, שפסקו כך לעניין החלפת תורנות שבת של חייל דתי עם חייל לא-דתי. ולכאורה המחלוקת אם רופא יהודי שומר תורה ומצוות יחליף תורנות עם רופא יהודי שאינו שומר שבת תלויה במחלוקת הרמב"ם והראב"ד, שבת ב טז, בסוגיא במנחות סד א בעניין מי שפרס מצודה בשבת להעלות דגים והעלה תינוק, שכוונתו היתה לעסוק במלאכה אסורה, ומתוכה הביא לידי הצלת חיים. ולכאורה מי שפוטר את הדייג יסבור שגם רופא מחלל שבת שעוסק בהצלת נפשות יהיה פטור, וממילא מותר להחליף עמו תורנות, בעוד שמי שמחייב את הדייג, יסבור שהמחלל שבת עובר על איסור באותם חילולים שאינם קשורים לפיקוח נפש, אף שעוסק גם בפיקוח נפש, וממילא יהיה אסור להחליף התורנות. וראה עוד בנידון באמרי בינה הל' יו"ט סיג ד"ה ודע; צפנת פענח על הרמב"ם, שבת שם. וראה עוד בתרות היולדת פי"ג הע' ט; [438] שו"ת אגרות משה חאו"ח ח"ד סי' עט; [439] שו"ת אגרות משה חאו"ח ח"א סי' קלא; [440] הגרש"ז אויערבאך, הובאו דברי בשש"כ פל"ב הע' קד; הנ"ל, שולחן שלמה ח"א סי' רמח סק"ז; ביצחק יקרא על שו"ע סי' רמח ס"ד. וראה במאמרו של הרב מ. הלפרין, אסיא, ז, תשנ"ד, עמ' 241 ואילך, הע' 5; [441] שולחן שלמה, שם; [442] הגרי"י נויבירט, הלכה ורפואה, א, תש"מ עמ' קס ואילך; [443] שש"כ פ"מ סי"ג; [444] שש"כ פ"מ סכ"ב; [445] הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו בשש"כ שם הע' סד; [446] הגרש"ז אויערבאך, שם הע' סה; [447] הגרי"י נויבירט, הובאו דבריו בנשמת אברהם חאו"ח סי' שכט סק"ז; [448] תורת היולדת, מהד' שניה, פנ"ט שאלה ב והע' ד; [449] הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו במאמרו של הרב מ. הלפרין, אסיא, ז, תשנ"ד, עמ' 241 ואילך; הגרש"ז אויערבאך והגרז"נ גולדברג, הובאו דבריהם במאמרו של הרב י. קטן, אסיא, שם, עמ' 247-8. וראה מהרי"ק שורש מה, שאיסור תחומין הוא לאו דווקא במהלך ברגליו, אלא גם הנוסע בקרון המונהג על ידי גוי, אך דבר זה אסור רק מדרבנן, ולפיכך במקום ספק פיקוח נפש - מותר. ואם מועיל לעשות עירוב תחומין גם בי"ב מיל - ראה בס' קרית אריאל פ"א אות ח ובהע' כו, שהוא מחלוקת ראשונים. וראה עוד הרב מ. הלפרין, חוב' אסיא, נז-נח, כסלו תשנ"ז, עמ' 43 ואילך; הנ"ל, אסיא, חוב' נט-ס, אייר תשנ"ז, עמ' 202-201. וראה עוד מה שכתב הגר"א נבנצל, בס' הצבא כהלכה מאת הרב יצחק קופמן, עמ' תכג הע' 4. וביום-טוב בוודאי יש להקל לשיטת הפוסקים שביו"ט לכולי עלמא תחומין לאו דאורייתא _ ראה מנ"ח מ' רצח סק"ב; שד"ח מע' התי"ו כלל ס; שו"ת היכל יצחק חאו"ח סי' מח סע' ה; [450] שו"ת הר צבי ח"ב חאו"ח סי' י; שו"ת מנחת שלמה ח"א סי' ז-ח, ושם ח"ב סי' כט אות ו; שו"ת משנה הלכות ח"ג סי' מב-מט; הגרי"א ליעבעס, הלכה ורפואה, ג, תשמ"ג, עמ' עג ואילך; הגרח"פ שיינברג, הלכה ורפואה, ה, תשמ"ח, עמ' קכד ואילך; שש"כ פ"מ סס"ט; הרב מ.ח. שמרלר, בשבילי הרפואה, ה, תשמ"ב, עמ' קח ואילך; [451] הגרש"ז אויערבאך והגר"ז גוסטמן, הובאו דבריהם במאמרו הרב מ. הלפרין, אסיא, ז, תשנ"ד, עמ' 241 ואילך; הגרש"ז אויערבאך, הובאו דבריו במאמרו של הרב י. קטן, אסיא, ז, תשנ"ד, עמ' 247-8; שו"ת בנין אריאל עמ' 51. וכן שמעתי מפי הגרי"י נויבירט והגר"מ הלברשטם; [452] חזו"א, הובאו דבריו בספר אורחות רבינו בעל 'הקהילות יעקב' כרך א סי' ריג; הגרי"ז סולובייציק מבריסק, הובאו דבריו בחוב' אסיא, נו, תשנ"ו, עמ' 64; שו"ת אגרות משה חאו"ח ח"ד סי' פ; שם ח"ה סי' כה (וראה מכתבו של י.מ. האנדלער, מנהל חברת 'הצלה', מה שכתב בשם הגר"ד פיינשטיין, פורסם בתחומין, יז, תשנ"ז, עמ' 81, בהערת העורך. וראה מאמרו של הרב מ. קליין, תחומין, כג, תשס"ג, עמ' 89 ואילך, שוודאי גם האגר"מ מודה שלכתחילה יחזרו עם נוכרי, אם אפשר). וראה עוד בנידון בשו"ת דבר יהושע ח"ג חיו"ד סי' סט; שו"ת היכל יצחק חאו"ח סי' לב, ושו"ת הגרי"א הרצוג חאו"ח סי' נז אות א; עמוד הימיני, סי' יז, הבטחון הפנימי במדינה בשבת; הרב מ. הלפרין, אסיא, ד, תשמ"ג, עמ' 60 ואילך; הרב י.א. זלמנוביץ, בשבילי הרפואה, ג-ד, תש"מ, עמ' פא ואילך; [453] שו"ת ציץ אליעזר ח"ח סי' טו פ"ז סקי"ב, ופי"ג סק"ח, ושם חי"א סי' לט-מ, ושם חכ"א סי' נט, ושם חכ"ב סי' צה; [454] שו"ת שבט הלוי ח"ו סי' כו; שם ח"ח סי' פז; [455] שו"ת תשובות והנהגות, ח"ג סי' קה, ושם ח"ד סי' פ; [455א] הרב מ. קליין, תחומין, כג, תשס"ג, עמ' 89 ואילך; [456] עירובין מד ב; יומא עז ב; ביצה יא ב; מו"ק ז א. וראה תוס' עירובין מד ב ד"ה כל, ותוס' ר"ה כג ב ד"ה שיהיו; [457] ר"ה כא ב; קידושין לג א; [458] כך דעת המג"א סי' תצז סקי"ח בשם הב"ח; שו"ת ובחרת בחיים סי' צט; הגה' מהרש"ם ר"ה כא ב; נשמת אדם כלל צא סק"א; מנ"ח מ' כד; [459]

כך דעת שו"ת שאילת יעבץ סי' קלב, ד"ה ודקשיא; שו"ת חת"ס חאו"ח סי' רג; שם חחו"מ סי' קצד; שם ח"ו סי' צט. וראה עוד באנציקלופדיה תלמודית, כרך יא, ע' התירו סופו משום תחלתו, עמ' רס ואילך; הרב א. אבידן, תורה שבעל פה, יח, תשל"ו, עמ' צה ואילך; הרב מ. ולדמן, תחומין, ג, תשמ"ב, עמ' 38 ואילך; הרב מ. הלפרין, אסיא, שם; הרב י. אריאל, תחומין, יז, תשנ"ז, עמ' 79 ואילך. ולכאורה יש להקשות משיטות הפוסקים, שאין לומר מדעתנו התירו סופן משום תחילתן, אלא רק באותם מקרים שחז"ל קבעו בזה – ראה רא"ש ביצה פ"א סי' ט; שו"ת חות יאיר סי' קטו; חי' חת"ס ביצה יא ב; שיירי קרבן מו"ק א ד, וי"ל; [460] שש"כ פ"מ ס"י, והע' לג. וראה בס' ביצחק יקרא על מ"ב סי' שצז סק"ו, שדין הכלים כבעליהם; [460א] שש"כ פי"ח ס"ה; [461] ראה רמב"ם שבת ה א; שם ל ה; שו"ת בית הלוי ח"א סי' יא; בן איש חי שנה ב, פר' נח, ס"ה; מ"ב סי' רסג סק"ב וסקכ"ח; שש"כ פמ"ה ס"י; [462] הגרי"י נויבירט, הובאו דבריו בנשמת אברהם ח"ד חאו"ח סי' רסג סק"א. וראה שם, אם יוכל לומר אחר כך רצה בברכת המזון; [463] שש"כ פ"מ סי"א; שו"ת יביע אומר ח"ד חאו"ח סי' כח; שו"ת ציץ אליעזר ח"ח סי' טו פי"ד סק"ד. וראה עוד בשו"ת הלל אומר חאו"ח סי' ריב.