English | Francais

Search


שנת תשע"ז | שבת פרשת ויגש

חמדת האינציקלופדיה התלמודית: הפרשה בהלכה - חנופה



עומד יהודה לפני השליט ואומר לו מילים כדרבנות: "כי כמוך כפרעה" - מבטיח ואינו מקיים. בכך קיים יהודה את המצווה עלינו "ולא תחניפו את הארץ" (במד' לח,לג) - שלא נחניף לרוצח למעלתו או לתוקפו או לכבוד משפחתו. במקרה דנן באמת יכול היה יהודה להתייחס לשליט "הזר" העומד לפניו כאל רוצח, שהרי בסוף הפרשה הקודמת דובר על כך שזה "אשר ימצא אתו מעבדיך, ומת".

מוזהרים אנו שלא להחניף אפילו למי שמתנהג כראוי, ולשבחו בפניו ואפילו שלא בפניו במה שאין בו. משום כך נתחייבו כליה אלה שאמרו לאגריפס "אל תתיירא, אחינו אתה", שהרי באמת היה מלך נוכרי. כששבחים אדם במעלות שאין בו, עלולים השומעים לסמוך על כך, ובאים לידי מכשול ונזק.

יש היתר לחנופה כשמדובר בסכנת נפשות או מפני דרכי שלום, שאז מותר לאדם להראות פנים וחיבה יתירה, גם אם אין פיו ולבו שווים. כדי להימנע מחנופה אסור לאדם לזלזל בכבוד הזולת. משום כך, כשהאכיל תודוס איש רומי את אנשי מקומו בגדיים צלויים בליל פסח, אמרו חכמים: "אלמלא תודוס אתה - אדם חשוב - גזרנו עליך נידוי." אין זו חנופה כלפי האיש החשוב, אלא חשש לזלזול בכבודו.

ע"פ הערך חנפה בכרך טז

הפקעת שערים

בפרשתנו דואג יוסף לבל יופקע מחירה של התבואה במצרים. להלכה, מופקד על כך בית-דין, וחובתו לפקח שהסוחרים לא ירויחו יתר על המידה. בעיקר מדובר על אוכל נפש - מזונות בסיסיים שחיי נפשות תלויים בהם: יינות, שמנים וסלתות. בדרך כלל ההקפדה היא שהרווח לא יעלה על שתות (כ- 17%), אם כי ניתן להוסיף על כך הוצאות ודמי טירחה. כמובן, בית הדין חייב לקבוע מחירי מכסימום לכל המוכרים בלא אפלייה.

מהי הסנקציה שבה ינקוט בית הדין כנגד סוחר שהפקיע שערים? לפי הרמב"ם, מכים אותו; ולפי השו"ע קונסים אותו בממון. אבל יש בידם אפשרות נוספת, והיא: חרם קונים. בשו"ת צמח-צדק הישן מובא שבאחת הקהילות הפקיעו מוכרי הדגים את מחיר סחורתם, ואז נפסק שהקהל לא יקנה דגים במשך כמה שבועות, עד שהמחיר ירד. זאת למרות שבכך בוטלה מצות כבוד שבת בהעדר דגים לסעודות. כראייה לאפשרות זו, הביא הצ"צ את המשנה בכריתות, שכאשר התייקרו מחירי הקינין (הקרבן שמביאה כל אשה זבה) הקל רשב"ג ואיפשר לאשה להביא קרבן אחד על כמה זיבות מסופקות.

אולם החתם-סופר דחה ראייה זו. ראשית, בקרבנות – גם אם כעת תביא האשה קרבן אחד, עוד יכולה היא לתקן ולהוסיף קרבנות על הזיבות האחרות; ואילו מי שלא אכל דגים בשבת, שוב אין לכך תקנה. ועוד, בשבת עני שאינו משיג דגים – פטור מהם; ואילו בקרבנות – אין פטור מוחלט אפילו לעניים.

ע"פ הערך הפקעת שערים בכרך י

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע

ט' בכסלו תשס"ט

 לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע  י"ז בסיוון תשע"ד

לע"נ

מרת שרה ונגרובסקי  ע''ה

בת ר' משה זאב

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 לע"נ

ר' מאיר  ז"ל

בן יחזקאל שרגא

ברכפלד

 לע"נ

רבי יעקב  ז"ל

בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 לע"נ

הרב ראובן אברמן זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע ט' בתשרי תשע"ו

 לע"נ

הרב שלמה מרזל זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י' באייר תשע"א


לע"נ

ר' אליהו כרמל ז"ל

נלב"ע

ח' באייר תשע"ו

 לע"נ

יחזקאל צדיק ז"ל,

נלב"ע

י"א באייר תשע"ו

לע"נ

הנופלים במערכה

 על הגנת המולדת הי"ד 

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.