שנת תשע"ז | שבת פרשת כי תבא

שו"ת במראה הבזק: פתיחת חנות לממכר מזון כשר על-ידי יהודי המנהל רשת מסעדות המוכרות מזון טרף

(מתוך ח"ב)

מקסיקו סיטי, מקסיקו                    Mexico City, Mexico

כסלו תשנ"ב

שאלה

במרכז הספורט היהודי קיימת זה שנים רבות מסעדה טרפה שהיא חלק מרשת מסעדות שבעיר בשם "ליניס". רשת זו הינה בבעלות של יהודים. מלבד המסעדה הזאת קיים גם שירות קייטרינג כשר בהשגחתנו, המקיים אירועים כמו בריתות, חתונות, בר מצוות. וכן "בופט כשר" בימי ראשון.

בימים אלה פנה אלי הבעלים של חברת "ליניס", בעלי המסעדה הטרפה, וביקש לקבוע באזור מרכז הספורט נקודת-מכירה של מוצרים כשרים, כגון סנדביצ'ים, קפה, עוגות וארוחות קלות, וזאת על ידי חברה נפרדת מן הרשת הנ"ל, עם משגיח תמידי ועם התחייבות לנהל את המקום ללא כל מגע עם המסעדה הטרפה, אם כי באותה הבעלות. כאמור, קיים במקום קייטרינג כשר, אך מבחינה פורמאלית יש זכות לבעלי המסעדה הטרפה להקים את הנקודה הנ"ל, ורק אם אתנגד לכך, יעבירו את הזכות לקייטרינג הכשר.

ברצוני לשאול: מה דעתכם בנדון, והאם יש מקום להתיר הפעלת נקודת-מכירה של ארוחות קלות כשרות, גם אם הבעלים סוחרים באוכל בלתי-כשר?

תשובה

הדרך העדיפה לפתרון הבעיה היא בהפעלת החנות או נקודת-המכירה באמצעות הקייטרינג הכשר.

אם בשל התנאים המיוחדים בקהילתך אין אפשרות לכך, ניתן לפתוח את החנות או נקודת-המכירה כחלק מרשת חנויות "ליניס" ולמקמה במרכז הספורט, גם כדי להציל נפשות יהודיות רבות ממאכלות אסורות¹, בתנאים הבאים:

א.  נקודת-המכירה תהיה מחוץ לחדרים או האולמות של המסעדה שאינה כשרה²;

ב.  יש להבדיל בין שתי החנויות "ליניס", הכשרה והטריפה, על-ידי סימן הנראה לכל מי שנמצא מחוץ לחנות³, באחת מן הצורות הבאות:

     1. הטוב ביותר על-ידי שלט האומר: "מסעדה כשרה של ליניס",

     2. תעודת הכשר הנראית מבחוץ.

ג.   ההשגחה תהיה תמידית, כדי להבטיח שלא יוכנסו מוצרים מהחנויות האחרות של הרשת⁴.

אם הרב חושש לבעיה של השגת גבול או יורד לאומנות חבירו, יכתוב לנו את כל הפרטים, ונשתדל לענות תשובה מפורטת על פיה.
___________________________

¹    שו"ת "אנרות משה", (יורה דעה ח"א סי' נב): "זכות גדול הוא להציל אלפי נפשות ממאכלות אסורות, ואף למנוע מרשעים מה שאפשר שלא יעברו על איסורים, הוא מצוה גדולה... גם מחוייבים אנחנו למנוע מהם איסורים כפי שאפשר".

²    שו"ת "אגרות משה" (יורה דעה ח"ב סי' נ): אם המטבח הכשר בתוך המקום שמוכרים בו טריפות: "צריך לידע בברור שאין מוכרים טרף לישראל, וזה אי אפשר".

³    שו"ת "אגרות משה" (אורח חיים ח"ב סי' מ): שתי בעיות בעניין זה:

     א.  מצד הקונה, שהרי אסור להיכנס לחנות המוכרת מוצרי טריפה ולקנות שם אפילו מוצר כשר, מפני החשד. וגם בשעת הדחק, כגון במקום שמצטער מאוד, יש לעשות כל פעולה כדי להסיר החשד, כגון להודיע לאנשים שעמו את סיבת הכניסה והקנייה של המאכל הכשר במקום זה.

     ב.  מצד החובה להבחין הבחנה ברורה בין החנות המוכרת מוצרים כשרים בלבד, לבין חנות שאיננה עומדת בקריטריונים אלה, כדי למנוע מכשלה.

⁴    עיין בשו"ת "אגרות משה" (יורה דעה ח"א סי' נב) שהמשגיח צריך למנוע כל אפשרות, אפילו להימצאות מאכל בלתי-כשר בחנות, ק"ו באשר למכירתו.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר