English | Francais

Search


שנת תשס"ז | שבת פרשת וארא

שו"ת במראה הבזק



מתנות וברכות לקראת תחילת השנה האזרחית

שאלה
א. האם יש תוקף של "יום אידם" כיום לכל האירועים הקשורים לשנה האזרחית החדשה? למשל, בבלגיה 90% מהתושבים מוטבלים בלידתם בכנסייה הקתולית וגם מתחתנים שם, אבל דבר אין להם עם הדת בכל אורח חייהם ואינם הולכים כלל לבית עבודה זרה שלהם.
ב. האם ליום ה-1/1 אפשר להתייחס כאל יום שאין לו כלל קשר עם טקס או אירוע דתי, אלא תחילת שנה אזרחית רגילה?

הדבר נוגע למעשה:
1. נהוג פה גם אצל אנשים יראי שמים לשלוח מתנות לאנשים שהם קשורים עמם מבחינה עסקית לקראת השנה האזרחית החדשה. האם יש מקור להתיר זאת כיום באופן כללי, פרט להיתר של "איבה" המוזכר בשו"ע (יו"ד סי' קמח סע' ה)?
בספר "צידה לדרך" כתב לתת את המתנה בתאריך אחר ובהקשר אחר, אך למעשה לא ינהגו כך. נוהגים לתת גם מתנות מעין אלו לעוזרות הבית.
2. האם מותר לברך ב"שנה טובה" או לא?

תשובה
א. נוצרי חילוני (שהוטבל לנצרות, אך אינו קשור לחיים דתיים, אף שפעמים רחוקות הולך לכנסייה, ואין זה אלא מסיבות חברתיות), מותר לתת לו מתנה לכבוד השנה האזרחית החדשה[1]. ולתת מתנה לכבוד חג המולד – אסור[2].
ב. בתחילת השנה האזרחית מותר לברך נוצרי ב"שנה טובה", אך בין יהודי ליהודי – מכוער הדבר[3]. וברכת "חג שמח" אסורה בכל חגיהם.


--------------------------------------------------------------------------------

[1] שו"ע (יו"ד סי' קמח סע' ח, ועיין עוד בסע' ה, וברמ"א שם בסע' יב) על-פי התוספות (עבודה זרה ב ע"א ד"ה אסור), והר"ן (שם ב ע"ב).
[2] כיוון שבזה נראה כמשתתף בחגם, ובייחוד בנתינת מתנות לחג המולד, שהרי מנהגם הוא לחגוג את חג המולד בנתינת מתנות, ויש בזה משום "ובחקותיהם לא תלכו". ולפחות משום מראית עין יש לאסור, ועיין עוד לקמן בהערה 3 בשם שו"ת "אגרות משה".
3 עיין בשו"ת "יביע אומר" (יו"ד ג סי' ט), שהעלה שאין איסור להשתמש בתאריך נוצרי, כיוון שכוונתו לתאריך הכללי שהעולם משתמש בו ולא לכוונת עבודה זרה, ועוד, שמניין השנים אינו מכוון ללידת אותו האיש. ועיין בשו"ת "אגרות משה" (אבה"ע ב עמ' שכו), שאסר חגיגת נישואין ביום אידם משום מראית עין שישראל שמחים ביום זה, ועיין ב"פתחי תשובה" (אבה"ע סי' סד ס"ק ד) בשם שו"ת הרמ"א (קכה) על המנהג שלא לשאת אישה ביום ראשון, כדרך הגויים העושים נישואין דווקא ביום חגם. אך ביום ראשון של השנה האזרחית, וכן ב"חג ההודיה"(Thanks Giving) הקל יותר, עיין שם. ונראה מדבריו שראה בזה יום אזרחי ולא דתי.
 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.